יום שבת, 15 באוקטובר 2011

ילדים זה שמחה


והם גם אחלה דרך לעשות עליכם כסף.

עליכם ההורים, עליכם הסבא והסבתא המאושרים, עליכם הדודים, החברים, וכל מי שמצפים ממנו להביא מתנה.

אחותי הגדולה ילדה את הבת הראשונה שלה לפני קצת יותר מ8 שנים, ואת בנהּ לפני חמש שנים וקצת, ולפני שנה וכמה חודשים, כשהייתי טרייה מאוד בענייני תפירה, ובדיוק קניתי את המכונה הראשונה שלי (אחרי תפעול צולע של כמה ממש ישנות), היא ילדה עוד בת, ושאלה אם אוכל לתפור לה מנשא.
פקפקתי ביכולותיי, כמובן, כמו תמיד, ואמרתי לה שלא נראה לי שאני מסוגלת.

אחותי התעקשה שזה נראה כ"כ פשוט, שהיא תעשה את כל הבירורים, שהיא תמצא באינטרנט איזו הדרכה... כשהיססתי להסכים, היא שינתה כיוון ואמרה שזה הדבר היחיד שמרגיע את הילדים שלה, שזה עוזר להם עם גזים, שרק ככה הם נרדמים, שהאחד שקנו לה כשהראשונה נולדה כבר מלא כתמים וקרעים, שהיא פונה ללב שלי, ו... נו. נשברתי.

וב"נשברתי" אני לא מתכוונת שבהכרח חשבתי לתפור מנשא. דווקא לא. תכננתי לחמוק מהדלת האחורית ולקנות להם אחד.
אמנם תפרנית והכל, אבל יש לי אחות אחת ואני אוהבת אותה מספיק בשביל שמונה, אז קפצתי לחנות-יקרה-למוצרי-תינוקות-שאת-שמה-לא-אפרסם.
נכנסתי, נזהרתי לא לגעת ולא להסתכל על שום דבר, ושאלתי כמה עולה מנשא בד.
220 שקלים חדשים. [ביררתי ברחבי האינטרנט עכשיו ומצאתי את המנשא הזה ב220 ₪ או ב244 ₪, המחירים לא כוללים משלוח, ומדובר בשני מותגים שונים.]
הצהרתי בכנות (וזה חשוב לכל פעם שאתם מעוניינים להסתכל מקרוב על מוצר שאתם חושבים להכין לבד) שאינני מתכוונת לרכוש אצלם מנשא בד, מפני שהמחיר קצת כבד עליי, ושאלתי אם אוכל בכ"ז להסתכל על אחד, למשש קצת. המוכרת הייתה אדיבה מאוד, והוציאה לי מנשא.

הפלא הזה מורכב משתי חתיכות בד – האחת גדולה מאוד והשנייה קטנה ואפילו לא הכרחית.
יצאתי מהחנות-היקרה-למוצרי-תינוקות-שאת-שמה-לא-אפרסם והחלטתי לנסות לתפור מנשא בד.
אם זו הפעם הראשונה שלכם, אל תחששו להתייעץ עם המוכר בחנות הבדים, להתייעץ ולחקור.

הנה מה שאתם ממש צריכים: (שימו לב - אין צורך במכונת תפירה)

חתיכת בד כותנה-לייקרה (הם באים בהמון צבעים – תתפרעו) בגודל 5 מ' על כ-70 ס"מ. לא נורא אם זה טיפה יותר או טיפה פחות. בכלל – זה כלל מנחה בתפירת מנשא – לא נורא אם המידות לא לחלוטין מדוייקות, אם הכיס לא ממש ממורכז, או אם ויתרתם על כיס בכלל – זו חתיכת בד ארוכה מאוד שנכרכת סביב אדם מבוגר, ובתוכה ממקמים תינוק שבמילא גונב את כל תשומת הלב.
אי דיוקים קטנים לא יהיו מורגשים בתוצאה הסופית מפני שהבד במילא מתגלגל פנימה, וכאמור, הוא ארוך מאוד, ואם לא נפלתם על איזו פולניה פרה-היסטורית, לא סביר שמישהו יעבור על כל המנשא שלכם בחיפוש אחר פגמים.

אז יש לכם את הבד הארוך שלכם.

עכשיו אתם יכולים לבחור אם לעשות לו גימור. תפר אוברלוק יהיה נחמד או תפר זיג זג, אבל האמת היא שאין בהם צורך אמיתי. הבד הזה לא נפרם ולא מתפורר, ואתם יכולים לסמוך עליו לגמרי. כשאני עושה תפר אוברלוק סביב כל המנשא, זה ממש רק בשביל להוסיף לו צבע.

את הבד שתקנו יגזרו לכם מגליל ברוחב 1.4 מ' או 1.5 מ', כך שלמעשה, כשתבקשו מהמוכר 5 מ' בד, תקבלו מספיק בשביל שני מנשאים בדיוק. התענוג הזה יעלה לכם כ-70 ₪. תוכלו לחפש שותף שרוצה את החצי השני של הבד שלכם, וכך לשלם רק על מה שאתם ממש צריכים. אופציה אחרת היא לקנות רק 2.5 מ' בד, לגזור אותו באמצע (לרוחב), ולחבר את שתי הפיסות יחד למידות של מנשא (לא ניסיתי, אבל אני מניחה שהתפר המחבר לא יהיה בולט במיוחד, והוא אמור להיות ממוקם על עמוד השדרה של לובש המנשא, אז אולי זה ממש כמעט לא נראה. נסו ודווחו לי). מובן שאתם יכולים פשוט להשאיר את חתיכת הבד המיותרת בבית, ולחכות שהיא תהפוך שימושית באיזה פרויקט אחר.
אחרי שתפרתי את המנשא הראשון, פרסמתי תמונה שלו בפייסבוק, ומאז, כל פעם שהוזמנתי לברית או *לא*-בריתה, אני נשאלת אם אוכל לתפור מנשא לרך הנולד, כך שאף פעם לא נשאר לי בד מיותם.
כל מנשא עולה לי בין 40 ל50 ש"ח, כולל הכל, והוא תמיד מעוצב ייחודית, משלב בתוכו בד ממוחזר, ומשמח את המקבלים אותו.
אין גבול לאפשרויות העיצוב של הפריט הזה, ואתם אפילו לא צריכים מכונת תפירה!
אם תחליטו להוסיף כיס, תצטרכו פיסת בד בגודל שאמור להיפרש על תינוק, ואת שלוש הצלעות שלו שתופרים (את העליונה לא תופרים. ככה נוצר כיס) אפשר בהחלט לתפור ביד, בלי להשקיע בזה יותר מדי זמן, ובלי להזדקק לידע מעבר לזה הנרכש בשיעורי מלאכה בכיתה ז'.

את הבד לכיס גזרתי ממכנסיים ישנים (כמובן)
יישרתי, הצמדתי אליו כיס מאותם מכנסיים (זה כיס על כיס!), והנחתי את היסודות לכבשה שלי
רקמתי פנים לכבשה שלי, תפרתי את הכיס הקטן לכיס הגדול, עברתי בתפר זיג זג על האפליקציה (לא חובה, אם האפליקציה שלכם עשויה מלבד או מגוהצת היטב על פליזלין [לא יודעים מה זה? בשביל זה יש Google!]) והתחלתי לחבר בסיכות את הכיס הגדול למרכז המנשא
בשביל למצוא את האמצע של חתיכת הבד הארוכה הזו, כדאי לבקש עזרה ממישהו. גם בשביל לגזור את החתיכה המקורית לשני מנשאים. זה בד ארוך מאוד וזה די מסובך...
לא לשכוח להשאיר את הצלע העליונה של הכיס שלכם משוחררת
והנה הוא, מוכן ומקופל


הכיס הוא פינת הביטוי העצמי הקטנה שלכם. כפתורים, ניטים, רקמה, ושלל אפליקציות –פשוט *הכל* הולך. אל תחששו אם אתם לא יודעים או לא אוהבים לצייר. אני לא מתה על ציור, וכמעט כל האפליקציות שלי מועתקות (או מבוססות על) ציורים חמודים מGoogle  תמונות. לפניכם עוד כמה דוגמאות:
איכות הצילום לא משהו.. סליחה
לזה הוספתי אפליקציית צב מבד ולבד, וחיברתי אליו סרט שתיק תק בקצה שלו מחזיק מוצץ
משאית מלבד, אור רקום מהפנסים שלה

אז אם אתם מצפים לילד/ה, זה הזמן להתחיל לקנן לבד, בלי להזדקק לעזרתן של חנויות-יקרות-למוצרי-תינוקות-שאת-שמותיהן-לא-אפרסם, ובלי להיאלץ להשאיר אצלן הרבה יותר מדי כסף.

כתמיד, אשמח לראות את העבודות הייחודיות שלכם.

הריונות קלים ובריאים לכל מי שמייחל להם,

התפרנית

11 תגובות:

  1. הי,זאת אני שם בתמונה!:)
    בדיוק רציתי להגיב ש"התפרנית" המהוללה תפרה לי את אחד המנשאים אם לא ה- וזאת המתנה הכי שווה שיש!
    ושלא תחשבי שאני מסתפקת במתנה הזאת... הו, לא, אני מצפה בכל יומולדת(!!)של העולל לקבל משהו תפור מעשה ידייך... ככה שבבר מצווה שלו יהיה לו סט מטורף ומהמם!

    שתדעי שאני עוקבת אחריך באדיקות(לא בקטע הקריפי,כן?)ומחכה כבר לפוסט הבא!!

    השבמחק
  2. יישר כוח על ההסברים! נראה לי שהרשומה הבאה בקלות יכולה להיות על שכמיית הנקה שלי באופן אישי זה היה יותר שימושי.

    השבמחק
  3. לתשומת לב: מבחינת בטיחות התינוק, מאוד לא מומלץ להוסיף כפתורים, סרטים ועוד דברים שיכולים להתלש ולהבלע או להכרך סביב הצוואר חס וחלילה. כל הכבוד על היוזמה, אחלה רעיון.

    השבמחק
  4. תודה על ההערה, אך אני מוצאת אותה לא רלוונטית במיוחד. התינוק בכלל לא מגיע קרוב לכיס המנשא, הוא כבול היטב בשכבות הבד הפנימיות, והידיים שלו די מנוטרלות. הגיל בו הוא כבר עובר לאחיזת גב לבטן (או תנוחת "רואה עולם" כפי שקראתי באיזה אתר מנשאים), הוא כבר לא הגיל שבו דוחפים לפה כל דבר.
    מובן שתמיד צריך להשגיח על מעשיו של תינוק קטן, אבל דווקא כשהוא קשור במנשא, אפשר להיות יותר רגועים מהבחינה הזו.

    השבמחק
  5. מקסים! אבל נראה לי שחלק מהחוזק של המנשא הוא בכך שזה בד אחד,ולא כדאי להרכיב משתי חתיכות בד, הרי הוא הולך להימתח ולשאת משקל הולך וגדל וזה פחות בטיחותי אם זה משתי חתיכות מחוברות בגב.ממני,חובבת מנשא ידועה שהילדים שלה גרו במנשא בשלושת החודשים הראשונים....

    השבמחק
  6. וואוו. אולי תפתחי חוג, עבור נשים כמוני שלבד לא יעשו שום מלאכת יד, אבל בצוותא ישמחו?

    השבמחק
  7. מנסיוני כנושאת - כדאי לבחור בד לייקרה שלא נמתח מידי, אחרת זה מאבד מחוזקו להחזיק את משקל התינוק, ושיהיה בד כמה שיותר נושם, במיוחד למי שמתכוון לשאת תינוק בקיץ במרכז. אבל מלבד זאת - מקסים!!

    השבמחק
  8. בהחלט, לכן טריקו לייקרה ולא רק לייקרה. יש לבחור את העבים יותר, שהם קצת פחות מתיחים.

    השבמחק
  9. וואי מעולה מעולה!!!!!!!!!!! איזה בד צריך כותנה לייקרה או טריקו לייקרה?

    השבמחק
    תשובות
    1. השם לא משנה, כל עוד זה לא לייקרה מתיחה מדי.

      מה שאת מחפשת זה בד שכשאת מותחת אותו נשאר מט. אם את רואה סיבים מבריקים בתוך הבד כשהוא מתוח - זה לא טוב. אפשר לקרוא לבד למנשא "טריקו לייקרה" או "כותנה לייקרה", העיקר שהוא ירגיש ביד שלך עבה למדי, ולא מתיח מאוד.

      תחזיקי את הבד כשהידיים שלך במרחק 10 ס"מ זו מזו ומתחי - אם נוספים למרחק בין ידייך 3-4 ס"מ, זה בסדר. אם המרחק ביניהן מכפיל את עצמו - יותר מדי. בהצלחה.

      מחק