יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

הניו יורק פוסט (וכוחה של אפליקציה)


בארץ קוראים להן "חנויות סדקית", והן אפלוליות וטחובות, ולמוכרים בחנויות האלה קוראים יוסי (אם זה בת"א) או חיים (אם זה בירושלים).
בארה"ב הן עצומות, אין להן שם אחיד, הן מעוצבות ומוארות ויש בהן צוותי מכירה של עד 10 אנשים שנמצאים שם במקביל וכולם מתלבשים יותר טוב ממני.

בשיטוטיי במנהטן יום אחד, הגעתי לחנות המשגעת הזאת, בשדרה השישית:




כחלק ממחאתי נגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי, במקום לגזור ראשים של נשים, אני מצלמת רק אותם. :)




זו החביבה עליי

 הסתובבתי שיכורה מהצבעים ומהאפשרויות (ומהגודל. תחושה שליוותה אותי לכל אורך שהותי באמריקה), ומתישהו חשבתי לעצמי: "חנות כ"כ גדולה (צילמתי אולי שליש ממנה..), שמוקדשת כולה רק בשביל לייפות ולשדרג מוצר מוכן במינימום השקעה?..." נכון, הרדאר החורני שלי נדלק והחל מהבהב בהתרגשות. תפסתי סלסילה והתחלתי להוריד דברים מהקירות.

למה המידע הזה טוב בשבילכם?
כי לכל אמריקה יש סוף, ואת הרעיונות שהגיתי שם, חזרתי ליישם בארץ.

גם בארץ יש חנויות בהן ניתן לקנות מוצרים קטנים שיהפכו את האוברול הקטן מבזאר שטראוס או החולצה החלקה, בצבע אחד, נטולת גזרה מוגדרת כלשהי, לבגד מעוצב ומיוחד, במינימום השקעה. החנויות הטובות יותר נמצאות באיזור נחלת בנימין בתל אביב, אבל יש חנויות סדקית בכל עיר בארץ.
ואם לא בארץ, יש המון חנויות מקוונות שישמחו לשלוח לכם מוצרים לארץ, בין השאר החנות שצילמתי וקישרתי אליה מוקדם יותר בפוסט זה.

אפליקציה קטנה יכולה לעשות את כל ההבדל בין מוצר פשוט ואולי-משעמם למוצר מגניב ומעניין.

מה שמזכיר לי סיפור שלרוב מכריי יצא לשמוע יותר מפעם, אבל אני חייבת לשתף אתכם.

בימי התיכון העליזים, כשהייתי קצת יותר סנובית משאני היום (אני מבטיחה לכם - זה אפשרי), מצאתי את עצמי יושבת על המיטה שלי, בפנימיה הדתית מאוד בה למדתי, מנסה לראשונה לקרוא את "התפסן בשדה השיפון" (שנים עברו מאז, נסיונות חוזרים נעשו, ועוד לא סיימתי את הספר הזה), ושומעת בחצי אוזן בחורה כלשהי מספרת לאחת משותפותיי לחדר על החולצה החדשה שהיא קנתה.
בהיותי סנובית, כאמור, לא מיהרתי להרים את עיניי מהספר ולפרגן לבחורה על הרכישה המוצלחת, וזה היה רק כשהיא הגיעה לתיאור "והכי אהבתי את האפליקציה של הארנבת החמודה הזאת באמצע" שחשבתי שאולי משהו לא לגמרי בסדר...
"היי, תתחדשי על החולצה" אמרתי בעיקר כדי שהיא תסתובב, "איזו ארנבת?"
הסתובבה אותה בחורה משכונה ירושלמית דתית מאוד כלשהי, ומתחה בהתלהבות את שתי הפינות התחתונות של החולצה הורודה החדשה שלה - "הנה! נכון שזה מתוק??"
נשנקתי מול החולצה החדשה של הבחורה הכי דוסית בשכבה שלי וזעקתי "|שם בדוי כלשהו|, זו לא ארנבת! זו השפנפנה של פלייבוי!!"

מובן שזה לא הספיק ונאלצתי להסביר לה הרבה יותר משתכננתי, אבל אני חושבת שהצלחתי לעשות את זה מבלי לחרב את תמימותה עד היסוד.


אם עוד לא נרדמתם, יש לי גם הדרכה מצולמת בשבילכם:
קניתי אוברול קטן בחמישה שקלים, ונזכרתי לצלם את תמונת ה"לפני" רק אחרי שכבר התחלתי לקלף ממנו את האפליקציה.
מקלפים את האפליקציה. היא יורדת בקלות. אם אין לכם כח והאפליקציה שקניתם גדולה מספיק בשביל לכסות את זו הקיימת, והמיקום מתאים לכם - פשוט גהצו אותה על האפליקציה הקיימת.



מדדתי הארכות לשרוולים לפי הרוחב של השרוול הקיים ולפי אוברול אחר, סימנתי וגזרתי. זה כ"כ פשוט, אל תחששו להתעסק עם זה - כל הסימנים והגזירות הם של קווים ישרים.
בגלל שאני בחופשת מחלה אצל אמא ולא יודעת לתפעל את המכונה שלה, אמא שלי תפרה בשבילי את ההארכות לשרוולים המקוריים. (אין כמוך, אמא.)
ואז רק נשאר לגהץ אפליקציה של משאית בצבעים מתאימים!

המשאית הקטנה הגיעה איתי מניו יורק ועלתה דולר אחד, הבד היה זרוק אצלי בבית ובחיים לא חשבתי שאני אמצא לו שימוש (הוא מאוד.. אממ.. ספציפי), והאוברול, כאמור, עלה מחיר זניח של חמישה שקלים. כל העבודה לקחה פחות מעשרים דקות, ניתן לעשות אותה בלי שימוש במכונת תפירה כלל, ובשילוב עם מכנסי ג'ינס קטנטנים, התלבושת הזאת נראית שיקית לגמרי.

אני אוהבת להדגים הדרכות על בגדי ילדים (כי הם קטנים ולא תופסים המון מקום שאין לי בבית..), אבל אפשר לשדרג עם אפליקציות מוכנות גם בגדים למבוגרים. הנה כמה מהאפליקציות האחרות שקניתי:
בשביל חולצות לנערות, הייתי מגהצת את האפליקציה במיקום פחות "צפוי" מהמרכז, כמו צד כלשהו, כשהאפליקציה נוטה ולא מקבילה לקו התחתון של החולצה, למשל.
בכל פעם שהשתמשתי באפליקציה עד היום, זו הייתה אפליקציה שהכנתי לבד, מה שלא חסך לי זמן כלל. הרכבת אפליקציה היא עבודת נמלים, לרוב, ומצריכה לא מעט חומרים. אני לא מאמינה שאיגמל מהתחביב הזה לגמרי אי פעם, אבל בשביל שדרוג בגדים (ומוצרי בד אחרים) במינימום השקעה של זמן וכסף, אני אדאג שיהיה לי תמיד גם מלאי של אפליקציות מוכנות (כנראה כאלה שיגיעו בדואר מארה"ב.. בארץ, לצערי, עוד לא ראיתי אפליקציות יפות במיוחד [ואתם יכולים לשער שהייתי בהמון חנויות], ואם כן - הן עלו 10 ש"ח ליחידה, או מחיר מופקע אחר.)


יאללה, רוצו לקנות בגדים-עם-אפליקציות-באיכות-ירודה-שבמילא-תיסדק-לכם-בכביסה, (או בגדים פוּשטיים מכל בחינה אחרת) ולהפוך אותם לבגדים מדליקים. :)


כתמיד, אתם מוזמנים לשאול ולהתייעץ.

לילה טוב וחמים,

התפרנית

7 תגובות:

  1. אני לא מצליחה להיגמל מסיפורים על האולפנה המאד דתית שלך...
    יפה מאד.

    (רוני)

    השבמחק
  2. אוי, דווקא זה היה נחמד שלא היית אומרת לה שזאת שפנפנת פלייבוי ואז היית רואה את התגובות כשהיא הייתה הולכת עם זה, אם המחנכת/הרב היה מזהה את זה... :)

    השבמחק
  3. סביר שאף אחד בסביבה לא היה מזהה את השפנפנה...

    השבמחק
  4. איזה יפה את כותבת!!!

    השבמחק
  5. אני בטוחה שאף אחד לא היה מזהה את השפנפן. שהרי איזו מן אולפנה זו שהרבנים והמחנכים והמחנכות בה מזהים דברים שקשורים לפלייבוי? בושה.
    :)
    סיפור מצחיק כל כך.

    השבמחק
  6. זהו, גם אם מישהו היה מזהה, הוא לא היה אומר שומדבר, נראה לי.

    חוצמזה, את חושבת שהמילים "זה מגזין פורנוגרפי!!" הועילו במשהו?..

    הו, לא.

    וזה אחד הסיפורים הפחות הזויים שלי מהמקום הזה. :)

    השבמחק