יום שבת, 22 באוקטובר 2011

אותו מקרר בגישה כל כך שונה


וואו, איזה אבסורד. הבנאדם מפרגן לעצמו מקרר, ולבית שלו מגיעה איזו מפלצת מתכת גדולה ובוהקת, לבנה וחדשה, שתקועה כמו קוץ היי-טקי בישבן הצבעוני ו/או הוינטג'י של עיצוב הבית שלו עד אותה נקודה.
הוא כ"כ קר ומנוכר, יושב שם ומטרטר לו (ממש ממש בשקט. בכל זאת, Samsung), כאילו מבקש שאשייף ואכתים אותו, מבפנים ומבחוץ, כדי שישתלב עם הקירות הצבועים בצורה לא-אחידה, עם המדף החבוט, עם ארונית הבגדים שפעם הייתה ספריה, שפעם הייתה ארון מטבח, שפעם היה מיצג אמנותי, שפעם היה זרוק בזבל.

הפתרון למשבר שלי עם המקרר היה, כמובן, לכפות עליו את רצוני. ככה אני יוצאת ממשברים בדרך כלל.



איך הופכים מקרר לצבעוני ומשמח ועוזרים לו להשתלב יפה בסביבה החדשה שלו?

עם מספריים, מגנטים (ממוחזרים וחדשים), דבק טוב אחד שמתאים להרבה חומרים, וראש פתוח.
יש לכם כבר עכשיו, בבית שלכם, המון דברים חמודים שיכולים להפוך למגנטים, אתם פשוט כנראה עוד לא יודעים את זה.
גשו לחנות יצירה כלשהי (גם אחת ממש לא מתקדמת) וקנו לעצמכם חבילת מגנטים. המגנטים העגולים נוחים מאוד לשימוש ותוכלו למצוא אותם בשלושה גדלים (ברוב חנויות היצירה בהן ביקרתי היו רק שני גדלים) – השתמשו בקטנים בשביל לתלות דברים כמעט חסרי-משקל, ובגדולים כדי לתלות דברים כבדים יותר.

עכשיו, אני יודעת שאתם פשוט מתים על המגנט שקיבלתם מפסטרמיית צדוק, אבל באמת שהגיע הזמן להמשיך הלאה. תוכלו לגזור ממגנטים שיווקיים פסים לפי גודל רצוי, ולהדביק אותם מאחורי דברים שטוחים, שכמעט לא שוקלים בכלל.
קישוט המקרר שלכם הוא תהליך מתמשך, אבל ברגע שיש לכם מוּדעוּת, יהיה לכם קל יותר לאסוף דברים שיוסיפו חן למקרר שלכם.

אני התחלתי לשמור חפיסות של מוצרים שאני אוהבת במיוחד, לנקות אותם היטב, לגזור חלק שטוח מהם ולהדביק עליהם פסים ממגנטים שיווקיים.

אתם יכולים, כמובן, ליצור רשימת קניות ככה, מעטיפות של מוצרים, ואם הילד שלכם כבר יכול לקפוץ למכולת השכונתית, אך עדיין אינו קורא, תוכלו להקצות על המקרר פינה לרשימת קניות בשבילו. [מובן שהרבה יותר קל לצלצל לאייפון 4 שלו ולבקש ממנו להביא שקית חלב בדרך הביתה, אבל אני מדברת על הילדים שאני מכירה, הפחות-פסיכיים. טוב, זה שיפוטי. בסדר. לא חשוב.]


אז הנה כמה תמונות של מוצרים תמימים שתפסתי ומגנטתי, וגם הדרכה אחת שאתם (אולי) זוכרים מפרוייקט אחר:


כרית סיכות בצורת חיפושית מאמא, מזלג חד פעמי כחול, בובת תולעת מתוקה שחברה יקרה תפרה לי, מגנט מעיר יפיפיה שזכיתי לבקר בה, ועוד כלמיני
היפים והיעילים: קופסת הגפרורים שתמיד לוקח לכם המון זמן למצוא - מגנטו אותה!

זוכרים את הזנבונים של הארנבונים?

אפשר להכין כאלה, מלבד בשלל צבעים, ולהדביק אותם היטב למגנט עגול (לא הגודל הקטן ביותר), והם יהיו פרחים. הנה כמה תמונות של התהליך:

גוזרים רצועה מקופלת לשניים
ועושים בה חיתוכים מהצד הסגור לצד הפתוח, לא עד הסוף. יש להשאיר כחצי ס"מ לא גזור
גודל הפרח שלכם ייקבע לפי אורך הרצועה שתגזרו


אני שמה מעט דבק בקצה שמתגלגל פנימה

סליחה על הטשטוש, קשה מאוד לצלם אותי בתנועה...

תוך כדי גלגול, מדי פעם אני עוצרת להוסיף מעט דבק וממשיכה לגלגל




הקצוות יגיעו בנפרד, וזה בסדר. הדקו כל אחד מהם לבסיס הפרח



הכל מוחזק היטב

ועכשיו אני שמה דבק על בסיס הפרח

ומחברת אליו מגנט

כך נראה הפרח כשהוא "סגור"

וככה אחרי שפותחים אותו קצת (תנו לדבק שעל המגנט להתייבש לפני שאתם מתחילים לשחק עם הפרח)


וזו רק ההתחלה. המקרר הזה לא יודע למה הוא הכניס את עצמו.



תהנו להתעלם מהעיצוב הראשוני של המקררים שלכם, ושתפו אותי בתמונות!




[הודעה טכנית: כותבת בלוג ססגוני זה יוצאת לחופשה בת שלושה שבועות (בארה"ב. תודה, תהנו גם אתם), אך הבלוג לא זוכה ליחס זהה, ותוכלו למצוא כאן פוסטים חדשים גם במהלך שלושת השבועות הקרובים.]




אחרי-החגים שמח לכולם,


התפרנית

יום שבת, 15 באוקטובר 2011

ילדים זה שמחה


והם גם אחלה דרך לעשות עליכם כסף.

עליכם ההורים, עליכם הסבא והסבתא המאושרים, עליכם הדודים, החברים, וכל מי שמצפים ממנו להביא מתנה.

אחותי הגדולה ילדה את הבת הראשונה שלה לפני קצת יותר מ8 שנים, ואת בנהּ לפני חמש שנים וקצת, ולפני שנה וכמה חודשים, כשהייתי טרייה מאוד בענייני תפירה, ובדיוק קניתי את המכונה הראשונה שלי (אחרי תפעול צולע של כמה ממש ישנות), היא ילדה עוד בת, ושאלה אם אוכל לתפור לה מנשא.
פקפקתי ביכולותיי, כמובן, כמו תמיד, ואמרתי לה שלא נראה לי שאני מסוגלת.

אחותי התעקשה שזה נראה כ"כ פשוט, שהיא תעשה את כל הבירורים, שהיא תמצא באינטרנט איזו הדרכה... כשהיססתי להסכים, היא שינתה כיוון ואמרה שזה הדבר היחיד שמרגיע את הילדים שלה, שזה עוזר להם עם גזים, שרק ככה הם נרדמים, שהאחד שקנו לה כשהראשונה נולדה כבר מלא כתמים וקרעים, שהיא פונה ללב שלי, ו... נו. נשברתי.

וב"נשברתי" אני לא מתכוונת שבהכרח חשבתי לתפור מנשא. דווקא לא. תכננתי לחמוק מהדלת האחורית ולקנות להם אחד.
אמנם תפרנית והכל, אבל יש לי אחות אחת ואני אוהבת אותה מספיק בשביל שמונה, אז קפצתי לחנות-יקרה-למוצרי-תינוקות-שאת-שמה-לא-אפרסם.
נכנסתי, נזהרתי לא לגעת ולא להסתכל על שום דבר, ושאלתי כמה עולה מנשא בד.
220 שקלים חדשים. [ביררתי ברחבי האינטרנט עכשיו ומצאתי את המנשא הזה ב220 ₪ או ב244 ₪, המחירים לא כוללים משלוח, ומדובר בשני מותגים שונים.]
הצהרתי בכנות (וזה חשוב לכל פעם שאתם מעוניינים להסתכל מקרוב על מוצר שאתם חושבים להכין לבד) שאינני מתכוונת לרכוש אצלם מנשא בד, מפני שהמחיר קצת כבד עליי, ושאלתי אם אוכל בכ"ז להסתכל על אחד, למשש קצת. המוכרת הייתה אדיבה מאוד, והוציאה לי מנשא.

הפלא הזה מורכב משתי חתיכות בד – האחת גדולה מאוד והשנייה קטנה ואפילו לא הכרחית.
יצאתי מהחנות-היקרה-למוצרי-תינוקות-שאת-שמה-לא-אפרסם והחלטתי לנסות לתפור מנשא בד.
אם זו הפעם הראשונה שלכם, אל תחששו להתייעץ עם המוכר בחנות הבדים, להתייעץ ולחקור.

הנה מה שאתם ממש צריכים: (שימו לב - אין צורך במכונת תפירה)

חתיכת בד כותנה-לייקרה (הם באים בהמון צבעים – תתפרעו) בגודל 5 מ' על כ-70 ס"מ. לא נורא אם זה טיפה יותר או טיפה פחות. בכלל – זה כלל מנחה בתפירת מנשא – לא נורא אם המידות לא לחלוטין מדוייקות, אם הכיס לא ממש ממורכז, או אם ויתרתם על כיס בכלל – זו חתיכת בד ארוכה מאוד שנכרכת סביב אדם מבוגר, ובתוכה ממקמים תינוק שבמילא גונב את כל תשומת הלב.
אי דיוקים קטנים לא יהיו מורגשים בתוצאה הסופית מפני שהבד במילא מתגלגל פנימה, וכאמור, הוא ארוך מאוד, ואם לא נפלתם על איזו פולניה פרה-היסטורית, לא סביר שמישהו יעבור על כל המנשא שלכם בחיפוש אחר פגמים.

אז יש לכם את הבד הארוך שלכם.

עכשיו אתם יכולים לבחור אם לעשות לו גימור. תפר אוברלוק יהיה נחמד או תפר זיג זג, אבל האמת היא שאין בהם צורך אמיתי. הבד הזה לא נפרם ולא מתפורר, ואתם יכולים לסמוך עליו לגמרי. כשאני עושה תפר אוברלוק סביב כל המנשא, זה ממש רק בשביל להוסיף לו צבע.

את הבד שתקנו יגזרו לכם מגליל ברוחב 1.4 מ' או 1.5 מ', כך שלמעשה, כשתבקשו מהמוכר 5 מ' בד, תקבלו מספיק בשביל שני מנשאים בדיוק. התענוג הזה יעלה לכם כ-70 ₪. תוכלו לחפש שותף שרוצה את החצי השני של הבד שלכם, וכך לשלם רק על מה שאתם ממש צריכים. אופציה אחרת היא לקנות רק 2.5 מ' בד, לגזור אותו באמצע (לרוחב), ולחבר את שתי הפיסות יחד למידות של מנשא (לא ניסיתי, אבל אני מניחה שהתפר המחבר לא יהיה בולט במיוחד, והוא אמור להיות ממוקם על עמוד השדרה של לובש המנשא, אז אולי זה ממש כמעט לא נראה. נסו ודווחו לי). מובן שאתם יכולים פשוט להשאיר את חתיכת הבד המיותרת בבית, ולחכות שהיא תהפוך שימושית באיזה פרויקט אחר.
אחרי שתפרתי את המנשא הראשון, פרסמתי תמונה שלו בפייסבוק, ומאז, כל פעם שהוזמנתי לברית או *לא*-בריתה, אני נשאלת אם אוכל לתפור מנשא לרך הנולד, כך שאף פעם לא נשאר לי בד מיותם.
כל מנשא עולה לי בין 40 ל50 ש"ח, כולל הכל, והוא תמיד מעוצב ייחודית, משלב בתוכו בד ממוחזר, ומשמח את המקבלים אותו.
אין גבול לאפשרויות העיצוב של הפריט הזה, ואתם אפילו לא צריכים מכונת תפירה!
אם תחליטו להוסיף כיס, תצטרכו פיסת בד בגודל שאמור להיפרש על תינוק, ואת שלוש הצלעות שלו שתופרים (את העליונה לא תופרים. ככה נוצר כיס) אפשר בהחלט לתפור ביד, בלי להשקיע בזה יותר מדי זמן, ובלי להזדקק לידע מעבר לזה הנרכש בשיעורי מלאכה בכיתה ז'.

את הבד לכיס גזרתי ממכנסיים ישנים (כמובן)
יישרתי, הצמדתי אליו כיס מאותם מכנסיים (זה כיס על כיס!), והנחתי את היסודות לכבשה שלי
רקמתי פנים לכבשה שלי, תפרתי את הכיס הקטן לכיס הגדול, עברתי בתפר זיג זג על האפליקציה (לא חובה, אם האפליקציה שלכם עשויה מלבד או מגוהצת היטב על פליזלין [לא יודעים מה זה? בשביל זה יש Google!]) והתחלתי לחבר בסיכות את הכיס הגדול למרכז המנשא
בשביל למצוא את האמצע של חתיכת הבד הארוכה הזו, כדאי לבקש עזרה ממישהו. גם בשביל לגזור את החתיכה המקורית לשני מנשאים. זה בד ארוך מאוד וזה די מסובך...
לא לשכוח להשאיר את הצלע העליונה של הכיס שלכם משוחררת
והנה הוא, מוכן ומקופל


הכיס הוא פינת הביטוי העצמי הקטנה שלכם. כפתורים, ניטים, רקמה, ושלל אפליקציות –פשוט *הכל* הולך. אל תחששו אם אתם לא יודעים או לא אוהבים לצייר. אני לא מתה על ציור, וכמעט כל האפליקציות שלי מועתקות (או מבוססות על) ציורים חמודים מGoogle  תמונות. לפניכם עוד כמה דוגמאות:
איכות הצילום לא משהו.. סליחה
לזה הוספתי אפליקציית צב מבד ולבד, וחיברתי אליו סרט שתיק תק בקצה שלו מחזיק מוצץ
משאית מלבד, אור רקום מהפנסים שלה

אז אם אתם מצפים לילד/ה, זה הזמן להתחיל לקנן לבד, בלי להזדקק לעזרתן של חנויות-יקרות-למוצרי-תינוקות-שאת-שמותיהן-לא-אפרסם, ובלי להיאלץ להשאיר אצלן הרבה יותר מדי כסף.

כתמיד, אשמח לראות את העבודות הייחודיות שלכם.

הריונות קלים ובריאים לכל מי שמייחל להם,

התפרנית

יום רביעי, 5 באוקטובר 2011

שקי קקי


יצא לכם להסתובב פעם בעיר בה תושביה לוקחים את חיות המחמד שלהם לעשות גוונים פעם בחודש?

אם לא – חבל. כדאי לכם.

לי יצא, בכל אופן. ודבר אחד שגיליתי בשיטוט הזה, לפני כך-וכך שנים, הוא התיבות האלה שתלויות על עמודים ברחוב ובתוכן יש שקיות לאיסוף גללים. למתקן המתוחכם הזה קוראים "שקי קקי". כמה נורא.
השנים חלפו, התופעה התרחבה, וכיום ניתן למצוא מתקני "שקי קקי" כאלה גם בערים פחות Pets friendly. את השם, לצערנו, עוד לא החליפו. [ומחילה ממי שחושב ש"שקי קקי" הוא פסגת היצירה המילולית ותוצר של השירה האֶפִּית או משהו...]

רגע, למה חשבתי על זה?

אה, כן.


כי המצאתי "מתקן" להחזקת שקיות [כמו של איקאה, רק יפה] ולא מצאתי לו שם.

ניסיתי משהו שקשור לשק, שקית, אולי שקשקית, שרוול שקיות, שק שקיות, שקית שקיות, אתם מבינים את התמונה. בחצי הדרך נאלצתי לעצור לשקשוקה, מסיבות ברורות.

מתקן כזה באיקאה עולה 9 ₪, אבל:
א.      - מי לעזאזל גר בראשון לציון?
ב.      - זה מכוער.
ג.       - לכולם יש.
ד.      - העיגולים שבמתקן נחתכים במכונה, כמובן, והשוליים ממש חדים. זהירות, שורט!
ה.     - אי אפשר להגיד "זה עבודת יד!" לעטוף את זה יפה ולתת את זה במתנה.
ו.        - מי לעזאזל גר בראשון לציון?!
ז.       - אתם חייבים לקדוח חורים (בקיר או בדלת הארון מבפנים) בשביל לתלות אותו.

אז את מתלה השקיות (כמה אפרורי ותמציתי ובכלל לא מתאר את פצצת הצבע המתוקה הזו..) המדובר אנחנו עומדים להכין ממכנסיים מרופטים ממש, ברוח המחזורית של הבלוג. קדימה!

הנה הג'ינס שקיבלתי מחברה שזרקה לאיש שלה את הבגדים:

ותעליהם לעולה

 כמו שאפשר לראות, "שרוול" אחד של המכנסיים יישרתי לפי קו המרצפות. (גם אתם צריכים, כן?)

ועכשיו אסמן, לפי הקו הישר עם הרצפה, בזוויות של 90 מעלות, מלבן מדוייק. כדאי שיהיה כמה שיותר ארוך. מקצה המכנסיים, עד קצת מתחת לישבן. שימו לב שאתם לא פוגעים בחלק העליון של המכנסיים - אם תשאירו את הכיסים על הישבן שלמים ועוד איזה 15 ס"מ מתחת להם, אני אלמד אתכם באיזה פוסט אחר איך אתם הופכים את השאריות האלה לתיק מגניב לגמרי.









וגוזרים על הסימון שלכם, כולל השכבה מתחת.
[אני עושה דברים בצורה החורנית, אבל אף אחד לא יעריך אתכם פחות אם תשימו סיכות בין השכבות ותגזרו לאט ויפה.]


וככה זה אמור להיראות כשזה פתוח:

יפה.

עכשיו רק נשאר לכם להחליט איך אתם מקשטים את המלבן שלכם. סדרו את האלמנטים בקומפוזיציה הרצויה ורק אז תתחילו לקבע אותם, בתפירה או בהדבקה.

אני עשיתי את המתלה הזה במחשבה על משהו שאפשר לרוקן לתוכו שקיות מקניות ולכן תפרתי לו כיס בשביל חשבוניות, גלגלי עזר קטנטנים להתנהלות כלכלית נבונה יותר. [חברה יקרה שלי הכינה פעם קובץ אקסל למעקב נוח אחרי הוצאות. אם היא תעבור כאן אולי היא תשתף בו את כולנו.]

בחרתי שאריות בדים בצבעי ורוד וירוק, והתחלתי למדוד, לגזור, ולהעמיד בסדר שמצא חן בעיניי:
ותופרים את כל הבלאגן הזה:

צד יפה לצד יפה, ולתפור בקו ישר. ואז לסגור את הכל בתפר זיג זג.




הופכים פנימה ותופרים למטה.

עכשיו לחלק התחתון - אפשר להשתמש במכפלת הקיימת בשביל השלב הבא, המכפלת במכנסים האלה הייתה מרופטת ממש, אז גזרתי אותה ותפרתי מכפלת חדשה, פתוחה משני הצדדים:

אתם מכירים את הטריק הזה, נכון?
משחילים את הגומי דרך המכפלת
[וזה הזמן להבהיר שלא חייבים להשתמש בגומי. גם סתם סרט יעבוד. סתם כיף שהפתח סטרצ'י. והגומי הזה עולה כלום, אם אתם לא מחזיקים כזה בבית במילא.]
תופרים את הגומי בצד אחד
מכווצים
ותופרים גם בצד השני
עכשיו מצמידים צד יפה לצד יפה ותופרים קו ישר (מיד אחריו זיג-זג או תפר אוברלוק).
והופכים החוצה.

עכשיו, מהשארית שצמודה למלבן שגזרנו בהתחלה, נכין את המתלה עצמו:

גזרו את המלבן הקטן ואז הקיפו אותו בתפר אוברלוק או זיג-זג או סרט אלכסון בצבע מתאים, מה שבא לכם.
ואפשר פשוט לתפור בתור מתלה איזה סרט יפה, לא סטרצ'י וקצת רחב. בקיצור - מה שיש בבית, או בחנות הסדקית הקרובה, כל עוד אתם ממרכזים אותו כמו שצריך, שכל הקונסטרוקציה תיתלה ישר.

רגל אוברלוק, לכי על זה!
בגלל שאני לא רצינית, שכחתי לעצור לצלם את החלק שבו מחברים את המתלה (או "הידית", אם תרצו).. אז כאמור, מוצאים את האמצע של הסרט שהכנתם או קניתם, מצמידים אותו לאחד הקצוות של השק, ותופרים. את השני מצמידים בצד השני ותופרים. טוב, תשאירו למטה תגובה הסטרית אם הסתבכתם עם השלב הזה, אני אבהיר.

הפרח הוא אפליקציה מוכנה, ואותו הדבקתי.

יצא לי ישר, די במפתיע. [ולא במפתיע בכלל - לא היה לי כח למלא אותו שקיות כדי להראות כמה הוא יפה כשהוא ממלא את ייעודו. נו.]

 אבל אני כן אפרגן לכם תמונה שלו ארוז:

אגב, בהשראת ה"שקי קקי", חשבתי לי שמתלה כזה יכול להיות מושלם גם לחדר תינוקות, ממש מעל שידת ההחתלה. כשיש לכם טיטול מלא ביד אחת ואתם מנסים למנוע מהתינוק/ת שלכם לבחון את הרצפה מקרוב עם היד השניה, כדאי שתהיה לכם שקית בשלוף, לארוז בה את הטיטול לפני שמשגרים אותו לפח.

שתהיה לכם שנה טובה ומתוקה!

ואל תרצחו אף בן משפחה, חבר'ה, אתם אוטוטו אחרי החגים האלה.

לילה טוב,
התפרנית