יום שישי, 30 בדצמבר 2011

Haven't the Jewish people suffered enough?

אסרו עליהם לקיים מצוות, הם נרדפו וחויבו להמיר את דתם, נלחמו מלחמת תרבות בה מתו רבים מהם, ובסוף הם עוד נאלצו לבלות את חופש החנוכה שלהם ביחד, כל עם ישראל, באיקאה.


יש כמה שעות קסומות, מוקדם בבוקר, כשעוד אפשר להסתובב בחנות המדוברת בלי להסתכן בתביעה בגין הטרדה מינית. זה זמן טוב להגיע. הבעיה היא שקשה מאוד לסיים את כל ענייניך ולצאת לפני שמגיעים האנשים שמחליפים טיטולים במסדרון וזורקים את המשומשים לפחים בחדרי התצוגה...

על כל פנים, אני הספקתי לבלות שם קצת זמן איכות עם אימא, ואפילו מצאתי חומר לפוסט, בכלום כסף.

באופן כללי אני מוצאת שמשתלם מאוד להשתמש במוצרים בשביל מטרה אחרת מזו שיועדה להם במקור. למשל, לוח מודעות משעם יעלה הרבה כסף, לא משנה באיזה גודל תקנו אותו, בעוד שאם תקנו כמה עיגולי שעם שנועדו לחצוץ בין תחתית סיר חם לפני השולחן שלכם ואותם תהפכו ללוח מודעות - תצאו ממש בזול.

את הרעיון ראיתי לראשונה אצל מורתי הרוחנית המובהקת, קרן סקובץ', בעלת הבלוג המופלא "פ ר פ ר י ם".
6 עיגולי שעם כאלה עולים 30 ש"ח, ואני מניחה שבמקומות אחרים, אפשר למצוא אותם אפילו בפחות.

אם אין לכם צבעי אקריליק בבית - אני ממליצה לקנות. קנו את שלושת צבעי היסוד - כחול, אדום וצהוב, וכדאי גם שחור ולבן, ויהיו לכם את כל הצבעים. הם ישמשו אתכם בהמון פרוייקטים, הם לא מתייבשים (אם סוגרים אותם היטב), ולא תופסים הרבה מקום.
קנו גם מכחול דק אחד בשביל קווים מדוייקים. את השטחים הגדולים צבעתי עם האצבעות (צבעי אקריליק יורדים מהעור עם קצת מים חמימים).

עיגולי השעם האלה משדרגים כל משרד או פינת עבודה, אפשר לתלות אותם גם בחדר הילדים, והם מהווים את השילוב המושלם של יעיל, יפה וזול.

יאללה, תמונות:

אני תוחמת עיגולים במכחול, צובעת את כל מה שלא בתוך העיגול באותו צבע, ואז העיגולים הריקים בצבע אחר
מדביקים על השעם רצועת מסקינגטייפ בגבול בצד אחד, ואת הצד השני צובעים עם מכחול, בזהירות

פסים עבים אפשר למלא עם האצבע, כמעט עד השוליים
אחרי שהצבעים התייבשו (זה לוקח כמה דקות), החתמתי על השעם ינשוף - זה לא יצא כ"כ ברור, בגלל הגבשושיות של השעם, אז מילאתי את הצורה עם אקריליק שחור ומכחול דקיק

והנה הכל ביחד, מודבקים לקיר בעזרת דבק דו צדדי

אח, התגעגעתי לעבודה עם צבעי אקריליק.

אם אתם לא מכירים את הקטע שציטטתי בכותרת - תתביישו לכם. כשתסיימו, הנה לינק.


אז אל תשכחו לקנות חלב, להיות טובים זה לזה ו - Finish the war! (ברצינות, תיכנסו ללינק.)

שנה אזרחית טובה והרבה הצלחות,
התפרנית

יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

יש לי רעיון!

[כי זה פוסט על מיחזור נורות, הא-הא. נו, תזרמו איתי פעם, לא יהרוג אתכם.]


כמו שקורה לי יותר מדי פעמים, מצאתי תמונה של יצירה ממוחזרת שמיד עשתה לי חשק, וגיליתי שהתמונה מקשרת אותי לאתר לא פעיל. תראו כמה זה יפה:


עכשיו, אני לא יודעת מה איתכם - אני אף פעם לא ניסיתי לרוקן תוכן של נורה. פשוט לא הייתי מהילדים האלה, שעורכים כל מיני ניסויים בחדר ומעלים את הגבות שלהם באש. כשאני חושבת אחורה, ייתכן שזה דווקא היה משפר את המראה שלי באותה תקופה. על כל פנים, גיגלתי כך: "empty a light bulb" ("לרוקן תוכן של נורה"), ומצאתי כמה הדרכות:

הדרכה אמריקאית אחת טענה שאצטרך מברג. הסתכלתי היטב על הנורה השרופה שלי, ולא היה שום מקום בו אוכל לתקוע מברג (כנראה יש הבדל בין נורות שמשתמשים בהן כאן לנורות שמשתמשים בהן שם - לא שמתי לב כשהייתי בארה"ב - אם למישהו יש מידע בעניין - שתפו אותנו).

ההדרכה השניה דווקא התחילה טוב, עד שהבחור אמר משהו על פקק פלסטיק, לחורר אותו בשני קצותיו, להכניס את הקשית ו, רגע - מה?!
הנה פיסת מידע לא רלוונטית לבלוג הזה כלל - אם אתם רוצים לצרוך מריחואנה, מתברר שדרך בטוחה ובריאה יותר היא להשתמש בנורה מרוקנת כמְאַיֵּד מריחואנה. סגרתי את הוידאו והמשכתי לחפש.

ההדרכה השלישית ביקשה שאגש למוסך הביתי ואשלוף משם שלל כלי עבודה שאמורים להיות לי, ו... נו.


החלטתי לאלתר.



יש לכם אולר לדרמן בבית? מגניב. אם לא, תצטרכו פלייר קטן ככל האפשר או פינצטה, אפילו, סכין טובה (כנראה שגם סכין מטבח של ויקטורינוקס תעבוד, אבל ייתכן שהלהב שלה יתקהה מחיתוך המתכת, אז תתלבטו בעניין רגע) ועצם כלשהו כמו מברג או משהו אחר, צר וחזק, שאפשר להכות בו קצת על זכוכית והיא תישבר בקלות.

בכל זמן העבודה על הנורה, יש לאחוז אותה בחלק המתכתי, אחרת היא עלולה להתנפץ לכם ביד

רואים איפה החיתוך נעשה?

ירד ה"ראש", המנגנון הפנימי עדיין שלם ומחובר


החלפתי למברג

דפקתי קלות על מוט הזכוכית הקטנטן עד שהוא נפל, מובס, על השטיח

רואים שיש עוד מה להוציא משם?

מהחלק הזה קצת חששתי, אז עטפתי את הנורה במגבת, לכל מקרה, והמשכתי לדפוק עם המברג הקטן על המנגנון הפנימי עד שהוא נשבר וניתק

מרוקנים את התוך ישר לשקית. סובבו ושקשקו את הנורה עד שכל החלקיקים הקטנים יוצאים ממנה, ואז, העבירו את המברג בתנועות סיבוביות על שאריות חיבור הזכוכית (של המנגנון עם החלק המתכתי) - אם אתם שומעים רעש כמו כרסום - זה טוב, הזכוכית הזו מאוד עדינה, ואתם פשוט "מקלפים" אותה ומגדילים את הפתח, כדי שתוכלו להעביר דרכו את זה -

ואת החלק הזה שלפתי החוצה עם פינצטה


קשרתי חוט ניילון סביב אחת ה"טבעות" של החלק המתכתי


וקשר אחד למעלה יוצר את המתלה. גוזרים שאריות

הנה היא תלויה
שוטפים את פנים הנורה במים עם קצת מלח, מוודאים שהיא נקייה לגמרי, ממלאים שוב קצת מים (אני הוספתי גם חרוזים בשני גווני סגול), ומניחים בפנים פרחים קטנים
ובחוץ, מקשטת עץ

אם חשבתם שניצלתי את ההפסקה הארוכה מאז הפוסט הקודם כדי ללמוד משהו על צילום... אני מצטערת.

רוצים לקשט את החצר (/גן אירועים/חופה/כסא כלה) באופן מיוחד? להפיח חיים מחודשים במה שנשאר מזר פרחים בן שלושה שבועות?
הנה לכם רעיון מדליק.
[לא רק שמצאתי שימוש חוזר לבדיחה מהכותרת, גם שדרגתי אותה עם טוויסט חנוני! אני נאמנה לאג'נדה שלי או מה?]


בבקשה אל תיחתכו, ושובו אליי בריאים ושלמים לפוסט הבא,

התפרנית