יום שני, 10 בספטמבר 2012

סרוגים

בזמן שחלף מאז פרסום הפוסט האחרון, קרו המון דברים בחיים שלי. למעשה, כל כך הרבה קרה שהתקשיתי לזהות שאכן בחיים שלי מדובר.

לכאורה אין לי הרבה סיבות להתלונן, אבל זה לא יעצור אותי מלהישבר ולקפוא ברסיסים קטנים. אני מקצוענית, הרי.

חלק מהשינויים שעשיתי בחיי לאחרונה גרמו לי לתהות אם אני לא נסוגה באופן כללי. אם אני לא הולכת פשוט לכל מקום שאינו קדימה. בורחת מזוגיות טובה ונעימה, עוברת לגור אצל אמא, עובדת במשהו שלא קשור לתחום העניין שלי כלל, שאין לי איך להתקדם בו ושלא יספק לי ניסיון רלוונטי למקצוע שאני מקווה שיהיה לי בעתיד...
העתיד מפחיד. לא מוכר ולא ידוע, וגדול מאוד. ומה שהכי נורא הוא שבכל פעם שאנחנו עוצמים עיניים והולכים לישון אנחנו ממיטים על עצמינו עתיד חדש לגמרי שיתחיל כשהשמש תזרח. אם היינו מודעים לגמרי לחוסר הידיעה שלנו לגבי המחר, לעולם לא היינו מצליחים להירדם. ומצד שני - העתיד יגיע לא משנה מה נעשה. גם אם נישאר ערים ליד הדלת עם מחבט בייסבול ונחכה להכות בו בכל הכוח, העתיד בכל זאת ייכנס דרך הדלת הזו בלי שנבחין...

ואחרי התקף מחשבות היסטרי כזה, אני מתעשתת ומזכירה לעצמי שתמיד היה לי קצב ייחודי. כשכולם עושים משהו, אני עושה משהו אחר, וכשכולם עושים משהו אחר אני נזכרת שעוד אין לי רישיון נהיגה.


תבניות וציפיות חברתיות מטשטשות מאוד את היכולת שלנו לקבל החלטות עצמאיות, המתבססות על הייחוד שלנו, אבל האמת היא שאין "קדימה" אובייקטיבי, ואם אני מתרחקת ממשהו זה לא בהכרח אומר שאני "בורחת".


כולנו ידענו פעם לעצום עיניים, להצמיד את כפות הידיים לאוזניים שלנו ולצעוק "לה-לה-לה!! אני לא שומעת אותך!!", אבל כמו אינסטינקטים רבים אחרים, גם את האחד הזה אנחנו מאבדים מתישהו.
אנחנו לא אוהבים להודות בזה, אבל לחברה ה21 ששאלה "נו, מתי יהיה לו אח קטן??" כן הייתה השפעה עלינו, הלכנו לעשות תואר שלא עניין אותנו ולא הועיל לנו בדבר רק כי כולם צריכים לעשות תואר, וקנינו בית כי מה היו חושבים עלינו אחרת? (שאנחנו היפים שלא אכפת להם לגור בשכירות עד יומם האחרון, כנראה. אני לא יודעת.)

זה היה דווקא בן הזוג שלי בשנה וחצי האחרונות שלימד אותי לא לשמוע אותם. להפסיק לפחד מהם, לא לתת להם מקום כלל. להקשיב לעצמי, לתת לי לדבר. וכשהתחלתי לדבר, גיליתי שהיה לי המון מה להגיד.
בשנים שקדמו לזוגיות שתמה זה עתה, נתתי לחברה להחליט בשבילי במגוון סוגיות משמעותיות. וטעיתי, שוב ושוב, בעקביות.

אני בת 25 עכשיו, ולראשונה בחיי אני מגלה שזה לא יהיה נורא אם לא אישמע ללו"ז של אף אחד מלבדי.
אני לא מבטיחה שלעולם לא אפול בזה; ברור לי שעוד אחליט החלטות משיקולים לא-עצמיים שוב, אבל אני מקווה לפחות להיות מודעת ולא לפחד כל כך לתקן או לחזור בי.

אנשים שואלים אותי בזעזוע "מה?! איך עוד לא עשית רישיון??" ומוסיפים נחרצות: "וואו, את ח י י ב ת לגמור עם זה!" או "נו, מה עם לימודים??" והמהדרים ממשיכים עם "חבל, את כל כך חכמה!". והגדילה לעשות חברה שכשסיפרתי לה שנפרדתי מהאיש המתוק והנפלא בעולם, אמרה "אבל תמיד יהיה משהו שיפריע לך, בכל אחד. אז מה, לא תתחתני לעולם??" כאילו לחברה יש גרף מדוייק הקובע מה הן סיבות "מספיק טובות" (אם את בת 25, אל תבני על זה ש"תזמון" תהיה אחת מהן) לפרידה ומה היא מערכת יחסים מספיק טובה ולכן יש להפסיק עם הקשקושים הניו-אייג'ים האלה ולעשות קצת נחת להורים שלך.
אולי אני אתחתן יום אחד, ואולי לא. אולי יהיה לי רישיון, ואולי לא. אולי אני אעשה את התואר הראשון שלי בגיל 72, ואולי אני אעמוד בראש עסק מצליח כשהישגיי האקדמיים מסתכמים בתעודת בגרות.
מה שבטוח הוא שאני ארשה לעצמי לעשות מה שאמצא לנכון. מה שישמח אותי, שירחיב את לבי ואופקיי ויעזור לי ללכת לישון בשקט, כשאני יודעת שהעתיד הוא רק חתלתול מגרגר שבחלקים גדולים מהזמן יש לי שליטה מלאה עליו.

***

אבל עזבו אותי, מה שלומכם?? :)

ולא חזרתי רק בשביל לספר לכם דברים. אני גם רוצה ללמד אתכם להכין כיסוי חמוד לנייר טואלט שלכם, למקרה שתצטרכו לבכות יומיים רצופים, לאכול הרבה שוקולד, ובסוף להתארגן על החיים שלכם מחדש. לפחות שיהיה לכם נעים בעין.
נתחיל עם חולצה עזובה שאף אחד לא רוצה ללבוש ושלא נראית מספיק טוב בשביל להיתרם לנזקקים. כמו זו:


נגזור קו ישר בין בתי השחי. כך:





בחתיכה הגדולה נתחיל לגזור קווים ישרים מצד אחד לצד השני, בלי לגזור עד הסוף! השאירו רווח של ס"מ אחד מהתפר בצד השני, וגזרו פסים ברוחב של בערך ס"מ אחד. ככה:

ואז עברתי למקום עם תאורה אחרת, ולא ממש הבנתי מה קורה, ונמאס לי..
ואז נצפה בסרטון בשני חלקים! הוא מגיע בשני חלקים כי נגמר לי המקום על כרטיס הזכרון באמצע, אבל הסרטונים דווקא קצרצרים. התקשיתי מאוד להסביר את השלב הבא אחרת..

הסרטון הראשון נמצא כאן והחלק השני כאן.

ואז יהיה לנו סליל של חוט טריקו (או לייקרה, או כותנה - תלוי בחולצות שלכם)!
חוץ מהחוט-טריקו שלי, אתם רואים בתמונה גם מסרגה מס' 10. אין מסרגות גדולות מזה בארץ (יש אם מדובר בסריגה בשתי מסרגות, אבל זה לא מה שאנחנו עושים. מדובר בידע מתקדם יותר שגם אני טרם רכשתי), וניתן להשיג אותן בכל חנות יצירה או סדקית. ככה הרבה מהן מגיעות:

אם אינכם יודעים לסרוג כלל, אני לא כ"כ יכולה לעזור. קשה מאוד להסביר מרחוק את הבסיס של זה ואין לי מספיק אורך רוח. אני חושבת שיש סרטונים ביוטיוב שדווקא כן מסבירים את הבסיס, אם כי אין לי מושג באיזו שפה.
לאלה שכן יודעים לסרוג במסרגה אחת - הבה נמשיך.
נסרוג שרשרת של חמש עיניים וניכנס חזרה לעין הראשונה ("הי, בדיוק כמו שמתחילים כיפה!" - נכון.) נתחיל לסרוג ב"עמודים" (כשמלפפים חוט סביב המסרגה פעם אחת לפני שנכנסים איתה לחור) ונשמור על עיגול שטוח עד שהוא יגיע לקוטר גליל נייר טואלט.
כשתגיעו לגודל מתאים, הפסיקו להוסיף עיניים, והיכנסו פעם אחת בכל חור. אמור להתחיל להתרומם "קיר" סביב העיגול. אם זה לא קורה, אפשר אפילו להחסיר כמה עיניים מהשורה.

המשיכו לסרוג לגובה של גליל נייר טואלט, ומיד כשהגעתם אליו, הוסיפו עוד שורה והחסירו ממנה כמה עיניים, כך שהיא נסגרת קצת. בדר"כ, הצד החיצוני של היצירה שלכם נראה פחות טוב. חזקו את העין האחרונה והפכו את העבודה שלכם מבפנים החוצה.
עכשיו יש להכניס סכין בין הגליל לנייר ולשלוף את הגליל החוצה.
את הנייר מושכים עכשיו מהחלק הפנימי של הגליל.

הכניסו את נייר הטואלט פנימה, מצאו משהו קטן לקשט איתו (או לא), וסיימתם.


מובן שאפשר להפסיק מוקדם יותר ולקבל קערה. [בגווני אפור-חום, אם זה מתאים גם למקלחת בבית שלכם...]
או לשמור על העיגול שטוח כל הזמן ולקבל שטיח עגול!

גם מהשרוולים אפשר אח"כ להוציא חוט, בדיוק באותו אופן, וגם ממכנסיים וחצאיות. רק חשוב לבחור בבדים רכים (לא ג'ינס או קורדרוי וכו') ולא מתפוררים.

יאללה, לכו תסרגו משהו. נורא תרפיוטי.

אני כאן במייל, כרגיל. hatafranit@gmail.com

בהצלחה,
התפרנית

29 תגובות:

  1. אני איתך, ועושה את חשבון הנפש הזה בשנות השלושים שלי.
    תהיי את, תזכרי לנשום, ובשורה התחתונה - לעשות מה שטוב לך.
    יו, כמה קלישאות בתגובה אחת...
    אבל אני באמת מתכוונת לזה.
    אה, ואת נורא מוכשרת, לדעתי. סתם, ככה, שתדעי (-;

    השבמחק
  2. איפה בירושלים אפשר לקנות מסרגה בגודל כזה?

    השבמחק
    תשובות
    1. כל חנות סדקית ומרבית חנויות היצירה. לאיזה חלק של ירושלים את מגיעה?

      מחק
  3. זה רציני שאי אפשר להשיג בארץ מסרגה בעובי יותר מ-10?
    יש לי כמה סלילים מגולגלים מחולצות שגזרתי ואין לי רעיון כ"כ מוצלח לנצל אותם, אבל מה שאני מאוד רוצה לעשות זה את השטיח המעלף הזה:
    http://pinterest.com/pin/197595502371979274/
    ואותו אני בהחלט רוצה לסרוג במסרגה עבה מאוד...

    השבמחק
    תשובות
    1. לגמרי מעלף.

      לפי מה שהבנתי ממישהי שמתעסקת בתחום, היא מזמינה את המסרגות שלה מהונג קונג. הן עשויות במבוק וגדולות מ10. עשיתי כמה טלפונים לחנויות יצירה ובאמת לאף אחד לא היו מסרגות גדולות מ10. אולי באיביי יהיו?

      מחק
  4. וואו, מהמם, ממש!!
    אני הולכת בע"ה לעשות גם שטיח!!

    אפשר לנסות לזרוק לך אתגרים? אולי יבוא לך על משהו...
    שדרוג רצועה לשעון, משהו פרקטי אך יפה לאכסון פיג'מות (לכאלה שלא סובלים אותם מתחת לכרית..)
    מממ.. וקישוט לסוכה??

    תודה על הבלוג המעולה, חולה עליו!

    השבמחק
  5. איך מכינים שטיח??
    יש מקום שאפשר לקנות בו בזול שאריות טריקו שיספיקו לי לשטיח??
    קשה להאמין שניתן למצוא מספיק חולצות מתאימות.. (במיוחד כשאני צריכה בצבעים קצת נדירים..

    תודה!!

    השבמחק
    תשובות
    1. במתפרות ניתן לקנות את השאריות של גלילי טריקו. אישה שאני מכירה משיגה אותן ממתפרות במזרח ירושלים.

      שטיח מכינים ע"י סריגה בעיגול שיטוח. להחסיר עיניים כשהוא נהיה גלי, ולהוסיף עיניים או הוא מתחיל להתקער.

      בהצלחה.

      מחק
    2. עוד שאלה-
      קניתי ביד שניה מצעים בצבע מהמם מסטן לצורך השטיח.
      נראה לך שהבד מתאים?

      מחק
    3. כן, זה בסדר גמור. הסריגה מונעת מהבד להתפורר.

      בהצלחה.

      מחק
  6. יו, גידלת ציפורניים כאלו יפות!

    השבמחק
    תשובות
    1. חן חן :)

      [כססתי אותן עד נקודת האפס מאז והתחלתי מחדש.]

      מחק
  7. ראי מה עשיתי בהשראתך:
    https://www.facebook.com/media/set/?set=a.4821598019800.191578.1291923881&type=1

    תודה רבה, יש לך בלוג מקסים!
    המשיכי לפרסם רעיונות מעניינים נוספים, עוקבת...

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה לך על התגובה כאן ועל המייל.

      הסתכלתי על השטיח שלך והוא נראה נהדר!

      מחק
  8. התחלתי להכין חוטים משאריות בדים שיש לי בבית.
    התכנון הוא לסרוג באצבעות, הסתכלתי על כל מיני הדרכות ברשת, ונראה לי שזה יכול להצליח.
    אני רק מקווה שאוכל לעשות מזה משהו מועיל, כמו המחזיק גלילים שלך, ולא אתקע עם גוש שנראה כמו קשרים, ומחורר מדי. מקסימום תמיד אפשר לפרום...
    יש לך רעיון איך לעשות חוט טריקו מבוקסר ישן? חשבתי לעצמי שזה גלילי, אבל כשבאתי לגזור, עליתי על זה שיש חור בחזית. אז אבוד לי או שאפשר לעשות מזה חוט טריקו איכשהו?

    השבמחק
    תשובות
    1. קשה לומר שיש לי ניסיון רב עם מחזור בוקסרים, אבל בואי ננסה.
      הרעיון הוא להוציא שני מלבנים - את גוזרת מהמפשעה עד הגומי (את כל הבוקסר, לא רק צד אחד), ואז את משפצת קצת את המלבנים שלך - גוזרת את הגומי ועוד שאריות.
      קחי מלבן, קפלי אותו לחצי. מקו הקיפול את מתחילה לגזור פסים לצד הפתוח (איפה שיש בד פעמיים, אך אין קפל), אבל לא גוזרת עד הסוף! עצרי כס"מ לפני. כשתפתחי את הבד, יהיה לך מלבן עם חתכים פנימיים. בואי נקרא להם "שיניים" לרגע.
      התחילי מהצד הימני למטה. גזרי בין השן הראשונה לשנייה, ויש לך התחלה של חוט. עכשיו גזרי *למעלה* בין השן השנייה לשלישית, למטה בין השלישית לרביעית, למעלה בין הרביעית לחמישית וכן הלאה. הרעיון הוא לגזור פעם אחת למטה ופעם אחת למעלה, אבל אף פעם לא חתך מול חתך. תמיד אחד הצידה.
      עשי את אותן פעולות גם במלבן השני (שימי לב שאין צורך במלבן מדויק, רק מלבן כרעיון.)
      אם לא הצלחתי להסביר את זה בטקסט, שלחי לי מייל ואני אסביר לך בתמונה.
      בהצלחה.

      מחק
    2. וואו, לא ציפיתי לכזאת תגובה מהירה. תודה!

      אז בעצם אני יוצרת חוט של זיג-זג. ממלבן, או סוג של, כי זה מה שאני יכולה ליצור מהבד שיש לי.
      חשבתי על זה, אבל זה מספיק 'חוטי'? כלומר, הפניות פרסה האלה לא משנות לשימוש בחוט?

      (הזכרת לי טריק שקראתי פעם, על איך אפשר להשתחל לתוך קלף. זה די בנוי על אותו עיקרון, רק שבסוף יוצרים מעגל ולא חוט)

      מחק
    3. זה בהחלט מספיק חוטי, כי כשתסרגי את תמתחי את החוט, והוא יתעגל בפניות הפרסה מעצמו.


      (קלף?.. מה זאת אומרת?)

      מחק
    4. טוב, אנסה.

      (אני שולחת לך הסבר במייל)

      מחק
  9. שאלה לי
    את יודעת אולי איך סורגים עם חוטי הטישרט במלבן?

    השבמחק
    תשובות
    1. מתחילים בעיגול רגיל, וכשמגיעים לגודל עיגול שנראה כמו בסיס טוב למלבן, מתחילים לייצר פינות לעיגול ע"י הוספת עיניים בארבע נקודות. קצת קשה להסביר סריגה בשלט רחוק...

      מחק
  10. ממש עושה חשק!!
    יש לנו מגבות גדולות ישנות (וכתומות) שמשמשות שטיחוני אמבטיה. חשבתי לשדרג אותם לשטיחון אמבטיה עגול סרוג...
    את חושבת שזה אפשרי לסרוג ממגבת במקום טריקו? זה יתפורר אחרי שבוע שימוש?
    תודה! וממש מאוהבת בבלוג שלך. כל שבוע אני נכנסת לראות אם הספקת ליצור משו חדש...

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום! ותודה!

      אני חושבת שמגבות ישרדו בסדר גמור. בגלל שאת סורגת את העייסק, יש מעט מאוד סיכוי שהוא יתפורר.

      אל תגזרי רצועות דקות מדי וזה צריך לעבוד. :)

      בהצלחה!

      מחק
    2. תודה על התשובה המהירה!
      רצה להתחיל לסרוג. (: בהצלחה לי. תודה.

      מחק
  11. אני מצאתי בירושלים (בחנות קטנה וחמודה על קינג ג'ורג' שאני לא זוכרת את שמה) מסרגה סגולה ומגניבה בעובי 12, שמשמשת אותי להרבה דברים, כולל סריגה מחוטי טריקו וסריגה טוניסאית. הם גם מוכרים גלילי חוט טריקו גדולים בצבע אחיד, רק ש(א) זה הרבה יותר יקר מלגזור חולצות ישנות (ב) העובי לא לגמרי אחיד לאורך כל הגליל.

    השבמחק
    תשובות
    1. מעדכנת את ההודעה של עצמי - במרתף העיר (מתחת למשביר הישן, איפה שהמיסטר-זול) יש חנות תפירה+סריגה+סדקית, עם מסרגות (קרושה וזוגות) עד עובי של 17 מ"מ! ויש שם עוד כל מיני מסרגות שוות ומיוחדות (למשל מסרגות לסריגה טוניסאית, הדבר העגול הזה מפלסטיק שסורגים עליו כובע, כפתורים מיוחדים, מגוון גדול של חוטי כותנה לקרושה, כל מיני צמרים מיוחדים....)

      מחק
  12. שלום
    קיבלתי ממפעל בגדים שק עמם המון שאריות של בד טריקו, כל מיני גדלים של חתיכות, כלומר זו לא חולצה שלמה, איך להכין מהם חוטי טריקו?

    השבמחק