יום רביעי, 20 ביוני 2012

כשר אבל מסריח.


[לתמר]

לשמור כשרות זה באסה.

במסעותיי המועטים בנכר (ובתל אביב), עמדתי בפתחן של כל מיני מסעדות המגישות טריפות שמצטלמות נהדר.
ראיתי סרטנים, ובייקון, ושרימפס, וצדפות ופעם אחת אפילו עמדתי יותר מדי זמן ליד חלון של מסעדת לובסטרים, וכשהסועדת מצידו השני של החלון פירקה את שריון הלובסטר האדום שלה ונוזל צהבהב כלשהו התיז החוצה, כיסיתי את הפה שלי ביד אחת ורצתי לסמטה מאחורי המסעדה לנסות להקיא את נשמתי.

בארה"ב, על כל מנה בשרית שחשבתי לאכול – הציעו לשים לי גבינה צהובה מעליה. נחסם לי עורק ממאית השנייה שלקח לי לענות "לאא!!".

לילה אחד, כשלא הצלחתי להירדם, זפזפתי מול הטלוויזיה עד שנעצרתי על תוכנית בישול של חרקים פופולריים במזרח. אני חושבת שצ'יפס החגבים איתגר את התפיסה התזונתית שלי יותר מכל.

אם אתם עדיין מנסים לנחש מה הוא המאכל שגורם לי לחשוב שזה באסה לשמור כשרות – תפסיקו. זה לא האוכל. זה הכלים.

שומרי כשרות לא מסתפקים בהימנעות מחצי מהדברים שאפשר לאכול, הם גם מחזיקים מערכת כלים נפרדת לחלבי ובשרי, ולרובם המוחלט יש גם סט בשרי נפרד (ויפה יותר) לשבת, וזה בהנחה שהם לא אוכלים גם חלבי בשבת (שאז זה עוד סט), וזה לפני שהתחלנו לספור את כלי הפסח.

אני מתחזקת מטבח שומר כשרות לגמרי, ואחרי שבאחת השבתות האחרונות אירחתי חברים לסעודת שבת ונתתי להם (במבוכה מסויימת) לאכול מפיוז'ן של כלים שאיכשהו התגלגלו לרשותי, החלטתי שהגיע הזמן להחליף את הצלחת-פלסטיק-מלך-האריות+קערת-מרק-ניצולת-מעבר-דירה+צלחת-פרחונית-של-השותפה-הקודמת-שלי+קערת-סדר-שההדפס-עליה-נמחק בסט חדש ואחיד.


אבל אז.

סטים של כלים יפים עולים המון כסף. ואני מתכוונת – ממש המון כסף. שוטטתי באתרי אינטרנט וראיתי סט יפה ופשוט למדי ב947 ₪. אתם יודעים כמה זמן לוקח לי להרוויח 947 ₪? גם אני לא. הרבה.
ובבלוג הזה, אתם יודעים, לא נכנעים לפיתוי ו – נכון. עושים זאת בעצמינו!

רחל הדביקה לקיר הפייסבוקי שלי קישור להדרכה הזאת (תודה, רחל!), ואני אסביר את עיקרה בקצרה – מצפים במסקינג טייפ את חלק-הכלי שרוצים שיישאר נקי אך מגיע קרוב לאיזור הסכנה, לוקחים כלי פלסטיק, ממלאים אותו מים, מחכים שהמים יפסיקו לזוז. מפילים טיפת לק פנימה, ותוך שניה-שתיים היא "מתפוצצת" ומתפזרת על פני המים. ממשיכים להוסיף טיפות ככה, באילו צבעים שרוצים, והן נכנסות אחת לשטח השניה ויוצרות משהו יפיפה. אחר כך אפשר למשוך קיסם בין הטיפות ולשחק עם הקונסטרוקציה – אני העדפתי להימנע מזה, בעיניי זה סתם קלקל.
כפי שראיתם בהדרכה, הן עבדו עם כוסות, ומילאו את פני המים בלק לגמרי. אני קישטתי צלחות במקום זה, בחרתי שלא למלא לגמרי (כי על שטח כמו זה של צלחת זה נראה לי עמוס מדי), לא משכתי קיסם, ואם אתם חייבים לדעת – גם לא כיסיתי במסקינג טייפ שומדבר. הן גם אומרות למרוח לק שקוף על העבודה שלכם אחרי שהיא מתייבשת. אני העדפתי במקום זה לנסות לקרצף עם סקוטש וסבון כלים את הצלחות שלי ולדווח לכם בשמחה שהלק לא זז מילימטר, ואין צורך לכסות את העבודה שלכם בלק שקוף.

קניתי צלחות בחנות כלי בית בפאתי השוק ב9 ש"ח ליחידה ושלושה בקבוקי לק ב5 ש"ח ליחידה, והנה מה שיצא לי -

עם פלאש.. מוזר.

בלי פלאש.
לקחתי דלי מים בעל היקף רחב וטבלתי בו את הצלחות.
ניקיתי את הטבעת המקיפה את בסיס הצלחת באצטון, וכך הן הגיעו למראה בתמונה למעלה.

מקרוב

הסט השני שלי הוא צלחות פשוטות לגמרי מאיקאה, שציירתי עליהן בצבע זכוכית.

כך נראה צבע זכוכית שמשווקים בארץ בהמון חנויות. מובן שאתם לא חייבים לקנות דווקא את זה, וברור שהוא לא חייב להיות שחור. פשוט קראו את ההוראות על האריזה ופעלו בהתאם. (צבעי זכוכית, לרוב, מצריכים אפייה. שמים את הצלחות בתנור, שוכחים מהן לכמה זמן והן מוכנות.) ואגב - זה חומר ממש זול. 16 ש"ח לקופסה ולא משתמשים אפילו בשמינית ממנה.


גזרתי שבלונה של פרח שנועדה לצביעה בחללים שלה, הדבקתי אותה לצלחת עם דבק פלסי שקוף, נתתי לדבק 10 שניות להתייבש, ואז הספגתי צבע זכוכית שחור בספוג-על-מקל שלי (חבילה של 4 בגדלים שונים ב6 ש"ח), והתחלתי לטפוח עם הספוג על הצלחת בתוך גבולות השבלונה שלי.



ולחשוב שפעם היית סתם חתיכת בריסטול.. הו.

השלב הזה חשוב - עם חוד של סכין או עם מסרגה או משהו, גרדו את הדבק שהתייבש בחללים. אם לא תעשו את זה, צבע-הזכוכית פשוט יישב על הדבק, וכשתסירו את השבלונה, הצבע יתקלף איתה. כל מה שצריך לעשות זה לחכות לייבוש הדבק ואז לקלף אותו. אם הולכים על שבלונה פחות מפורטת, זה עניין של כמה שניות.


נתתי לצבע להתייבש, והסרתי את השבלונה -


מאיקאה לגולף&קו בכמה שקלים ושעתיים פנויות באמצע היום
בשלב הזה אתם יכולים לעשות תיקונים ופינישים בלי בעיה. הצבע יורד במגע ציפורן (איך אני יודעת, אתם שואלים? בגלל שלא כססתי אף אחת מהציפורניים שלי כבר 39 ימים. גם אני אוהבת אתכם.), ואם אתם מתחרטים על כל הרעיון - הוא גם נשטף במים קרים. אחרי שתאפו אותו, הצבע יתקבע ותוכלו להשתמש בצלחות ולשטוף אותן כרגיל בלי לחשוש לקישוט שלכם.




ובפינת הכה את המתחתן יש שלוש אופציות היום:
1. אם קיבלתם סטים של צלחות מחנויות יקרות עם פתק החלפה, אתם יכולים להכין לעצמכם צלחות ולהחזיר את היקרות תמורת החזר כספי או תמורת מוצרים שאינכם יכולים להכין בעצמכם ולפעמים נמכרים בחנויות לצד כלי מטבח יפים, כמו מצעים, מגבות וכדומה.
2. אם לא קיבלתם בכלל סטים של צלחות, אל תוציאו המון כסף על רכישה ראשונית של כלים - שבו והכינו לעצמכם כלים יפים בעלות נמוכה (הפעילות הזוגית בחינם).
3. אם אתם מתכננים אירוע קטן סביב החתונה, כמו שבת שבע ברכות או אירוסים או אפילו את המפגש הראשון בין ההורים - שווה לשקול לקנות כלים ולעטר אותם. תוכלו לחלק את הכלים אחר כך לסטים של 4 או 6 (או יותר או פחות) ולפזר אותם בין בני המשפחה במתנה, או לתרום אותם לגמ"ח כלים או כל-אפשרות-אחרת.




אני מקווה שתנסו בעצמכם!
הרגישו בנוח להפנות אליי שאלות, כאן או במייל - hatafranit@gmail.com




הצלחות (הא-הא),
התפרנית