יום שלישי, 30 באפריל 2013

משתעממים!

ובפרק הנוכחי של "התפרנית מנסה להוכיח שהיא לא כזאת מגזרית, שהיא באמת כותבת לכולם, ושהיא רק רוצה גיוון בקוראים שלה" -

מדי פעם אני אומרת איזה משהו שגורם לכל דתי (פעיל או לשעברי) שעובר פה בטעות לדעת שאנחנו, ככה, "מאותו הכפר". סלחו לי על פרץ הרעוּת. אבל ההוכחה החותכת, הניצחת, שתגרום לכל ההוכחות הקודמות להיראות כמו אי-הבנה חיוורת היא זאת - לי אין מאיפה להשיג פקקי שעם.

תחשבו על זה רגע, תנו לזה לשקוע.

נכנסנו בדילוגים בחזרה לעונת החתונות (שזה, למעשה, כל הזמן, למעט הפסקות מתודיות סביב החגים, הזמן היחיד בו קל לרווקה לרחם על עצמה יותר מאשר בחתונות ממש. טוב, וספירת העומר). אם הייתי יכולה להתרוצץ בין השולחנות בחתונה ולאסוף פקקי שעם, זה היה יכול להיות נפלא, כי יש לי כ"כ הרבה תוכניות בשבילם, אבל אם אני אתרוצץ בין השולחנות בחתונה של דתיים, הכי הרבה שייצא לי מזה זה צלחת חד פעמית עם בורקס יבשושי, אוד מוצל מאש, ואולי מספר הטלפון של הבן של השכנה של סבתא של רחל, שעובדת עם מירה, שפגשנו במקרה בחתונה של בת דודה של נעמי, נו, את זוכרת!!

לחתונות שאינן של דתיים, אני לא הולכת. אין לי חברים חילוניים (אבל אם אתם חילונים, ואתם כבר פה - פליז תישארו, אני מבטיחה לאהוב אתכם!), פשוט לא יצא, וגם אם כן, אז בדר"כ מדובר בקשרים רחוקים, כמו עבודה, ואז אני לא הולכת כי אני שונאת חתונות, וסעיף (היעדר) הקירבה לזוג משמש כתירוץ טוב להבריז מהאירוע.

ואני כבר יודעת שאתם חושבים לעצמכם "אוי, נו, אל תכלילי, זה לא ככה בכל חתונה של דתיים!" ואתם צודקים. לא בכל חתונה של דתיים לא מגישים יין כלל, אבל זה היה המצב במרבית החתונות בהן אני הייתי, ובחתונות בהן כן נצפו בקבוקי יין על השולחן - מעולם לא נמצאו לי פרטנרים לשתייה!
ואז אני מרגישה לא נעים לפתוח בקבוק רק לעצמי. ואם אני אשתה לבד, יש סיכוי שבסוף אני עוד אסכים לקבל את מספר הטלפון של הבן של השכנה של סבתא של רחל, שעובדת עם מירה, שפגשנו במקרה בחתונה של בת דודה של נעמי, ולהתקשר אליו כבר מהחתונה, יען כי אני נמצאת בה לבדי, ומה יכול להיות יותר נורא, וזה פשוט חוסר אחריות.

ואני יודעת, אני יודעת, אתם גם כועסים על ההערה המרושעת על הבורקס - אבל אל תכעסו, היו אמפתיים במקום! אני נאלצתי להגיע לעשרות חתונות בהן הזוג ומשפחותיהם כבר הפנימו שבאמת אין שום צורך לשפוך את כל החסכונות שלהם על ערב אחד, אך למרבה הצער, לא הבינו שהדרך ההגיונית יותר לצמצם בהוצאות היא לצמצם במוזמנים, ולא להמשיך לערוך חתונות בנות 600 אורחים ולהגיש להם אוכל בצלחות פלסטיק שנראות מפתות יותר מהאוכל עצמו.


לא משנה. לא זה העניין. העניין הוא שהיה לי יומולדת ביום חמישי האחרון, וקיבלתי מתנה מנעה (הכלה עם הזר), שעשויה מפקקי שעם!

מה אנחנו רואים כאן?
הבסיס הוא מסגרת תמונה פשוטה. נפטרים מהזכוכית, ומדביקים (בדבק מגע או דבק חם) את פקקי השעם אל הבסיס (איפה שהייתה יכולה להיות תמונה, כשמהצד השני נמצאת ה'רגל' של התמונה). חוץ מזה, נעה גם הכינה לי פתקים בעבודת יד, כשעל כל אחד מהם קישוט אחר, שלה או לי יש קשר רגשי אליו. בתמונה - דקל, כמובן. נוף ילדותי. הברכה (שטושטשה) נכתבה על דף ספריה וינטג'י פחד, ואל כל זה נתלוותה גם קופסת נעצים צבעוניים.
ונעה מראה איך עושים דברים עד הסוף -


זו השקית שבה הגיעה המתנה! נכון שזה נפלא?

ובואו נסקר כבר כמה רעיונות אחרים שמסתובבים באינטרנט!

ב Crafty Nest הכינו משטח לדברים חמים (נכון שלפריט הזה יש שם אחר בכל בית?..). חוצים את הפקקים, מדביקים אותם זה לזה בדבק חם, משפשפים עם נייר זכוכית, אם יש צורך, בשביל שהגובה של כולם יהיה שווה, ואחרי הייבוש, אפשר להדביק סרט רחב מסביב.


Design Mom אחראית לחותמות האלה. היא גילפה סימנים עם סכין גרפיקאים לתוך החלק העליון של כל פקק ונתנה במתנה לחברה.


התמונה הזאת הגיעה מEtsy. זה וילון דלת. הוא הוצע למכירה בעבר וכעת כבר לא, אבל התמונה די מדברת בעד עצמה, אני חושבת, ואתם יכולים להכין משהו כזה בעצמכם. זה לא ממש הסגנון שלי, אבל אני רואה איך זה כן מתאים במקומות ולאנשים אחרים.


לוח עץ, דבק בניין, ציפוי לכה והרי לכם - לוח המודעות הענק של Project Rowhouse. 


סוזי מ Suze Geeks Out עשתה אותו דבר כמו נעה, רק שהיא קנתה מסגרת גדולה, צבעה אותה בספריי צהוב, והדביקה את הפקקים בדוגמת שברון


תקשיבו, אין מה להוסיף. קסום, העסק הזה.

אני מפצירה בכם לצאת ולנסות משהו מזה, והנה המייל שלי, כרגיל, לשאלות, הזמנות לחתונות שמגישים בהן יין או מספר טלפון של בן של מישהו - hatafranit@gmail.com

(אה, אגב אחד קטנטן - ביום חמישי שלפני האחרון, הגיעו לתומם חודשיים וקצת של לימודי נהיגה, ועוד שנים של סבל סביב הסוגיה, כשעברתי טסט. ראשון. על ידני. :) תודה, מזל טוב גם לכם.)


שרב נסבל ואהבה רבה,
התפרנית

20 comments:

  1. מעולה, כרגיל!
    גם אני התייאשתי מפרויקטים גדולים כי אין לנו פקקים, אבל הרעיון של החותמות נהדר!

    השבמחק
  2. נראה לי שאת הדתיה הכי מגניבה שאני מכירה. וזה לא שאני לא מכירה דתיים... הם פשוט לא מדברים בפתיחות כזו. תאימיני לי שהיתי שוקלת להפוך לקצת יותר דתיה אם לא היה שם את כל העניינים החברתיים שמזכירים לי קצת את החברה האמריקאית של שנות ה50. בכל מקרה, לאסוף לך? :)

    השבמחק
    תשובות
    1. הייתי אומרת שאני יכולה להכיר לך עוד כמה דתיים פתוחים ומגניבים, אבל שאני אתן למישהו לחמוס ממני את תואר הדתיה הכי מגניבה שמילנושקה מכירה?

      I don't think so!

      :)

      וברור שאני אשמח!

      מחק
  3. חילונית למהדרין ומאוד אוהבת את הבלוג, סתם שתדעי

    השבמחק
  4. מקסימה כרגיל. המתנה שקיבלת יפהפייה.
    רבקה,
    שהתבאסה לגלות באמצע הטיול שכל תחנות הדלק האלה עם הלוגו של וי כחול-אדום, לא באמת מוסרות לנו ד"ש מחברון. :-\

    השבמחק
  5. כתבתי תגובה ממש ארוכה אתמול בלילה..
    בקיצור- סבתא שלי גם מכינה כאלה לוחות מודעות (פעם דודים שלי קיבלו ממנה אחד כזה גדול והם כל כך התלהבו שהם תלו את זה בכניסה לבית כתמונה, ולא תולים על זה פתקים..

    כמו תמיד- אוהבת לקרוא אותך, תמיד מסיימת את הפוסט מחוייכת..

    :)

    השבמחק
  6. מרשמלו דו קוטבי? הא?


    תמשיכי לכתוב לנו פוסטים מגניבים :)

    השבמחק
    תשובות
    1. ובכן, אני מתחילה לכתוב תגיות, די מהר נגמרים לי הרעיונות, אני משתעממת מזה קצת וזה מה שקורה.

      מלפפון אסטמתי.

      מחק
  7. לדעתי אפשר לקנות פקקי שעם בחנות שמוכרת ציוד לגני ילדים. וכמו תמיד הבלוג שלך מקסים.

    השבמחק
    תשובות
    1. את חושבת? נשמע לי מוזר קצת. אני יודעת שמוכרים בחנויות כאלה גיליונות שעם.. אני מבטיחה לבדוק בביקור הבא.

      תודה!

      מחק
  8. קבלי: דלד"ח = דבר לדברים חמים. זה הסלנג הגדול הבא. נא להפיץ. ושעשעת אותי עד מאוד :)

    השבמחק
    תשובות
    1. לא חושבת שזה יתפוס. זה דומה מדי למשהו אחר.. אהמ, כן.


      :)

      מחק
  9. וואי איך התגעגעתי! אל תיעלמי ככה שוב! מזל טוב על הטסט.. מותר לבקש קצת הדרכות בתפירה? כאלה שממש למתחילות?

    השבמחק
    תשובות
    1. :)

      נעלמתי? לא שמתי לב...

      תודה תודה.

      אפשר בהחלט. מה היית רוצה לראות, ספציפית?

      מחק
    2. זה ישמע מוזר וזה-הרי-ממש-קל אבל אשמח לראות הדרכה לכיסוי לקיטצ'נאיד,ולמצעים לילדים :-)

      מחק
    3. אני מוכרחה להגיד שאלה לא דברים כ"כ קלים (במיוחד מצעים, שמצריכים תפירת גומי), אבל אני מקווה שבעתיד באמת יהיו הדרכות כאלה.

      מחק