יום שבת, 13 ביולי 2013

קשתות בענן ושאר קלישאות

שבוע טוב!


איך הייתה שבת אצלכם? פה היה מקסים ומתוק ונינוח. אני מקווה שגם לשאר המעורבים בשבת הזו.

היום אני כאן בשביל לתת לכם את מה שפורסם ב'הלל' כבר בר"ח תמוז (!!) ולא הספקתי לפרסם לעיניכם, וגם כדי להתנצל על אווירת הנכאים הכללית בבלוג בזמן האחרון.
ובכן, לפני חודשיים וקצת נגזר עליי חד-צדדית שינוי משמעותי בחיי, וכפי שאתם רואים, אני לא מתמודדת אתו היטב. פרידות הן קשות, לפעמים, וסנטימנטלית כמו שאני, אני סופרת את הזמן מאז פיסת התקשורת האחרונה שלי עם מי שנאלצתי להיפרד ממנו. היום מלאו בדיוק חודשיים. והתקשורת האחרונה בינינו אפילו לא הייתה ממש חיובית.

לרגל המשבר הזה שאני לא מצליחה (ואני מודה - כנראה גם לא ממש רוצה) לצאת ממנו, הייתי רוצה להגיד משהו על קלישאות. ועל אחת במיוחד.

מכירים את "הזמן הוא הרופא הטוב ביותר"? אם ב"רופא" אתם מתכוונים למישהו שירדים אתכם לצורך הליך שגרתי ותתעוררו ממנו בלי כליה אחת, אז בסדר. אם לא, הקלישאה הזאת קצת מתנגשת עם העובדה שלי קשה יותר כל יום...


אבל אני מבטיחה שמתישהו, איכשהו, הבלוג הזה יחזור לדבר על דברים טובים. על שמחות, על הצלחות, על שמונת החתולים שאני מתכננת לאגור בשנים הקרובות... כאלה. אבל עד שאצליח להגיע חזרה למקום כזה, אני מקווה שתישארו. אני מקווה שתמשיכו לשלוח לי מיילים שמודים לי על שעזרתי לכם לבכות (ברצינות, כמה אדירים אתם) או על שגרמתי לכם לצחוק, שתמשיכו לבחור לספר לי על החיים שלכם, על דברים שהסתדרו, על היקום שהפתיע אתכם, על זה שיש למה לחכות. אני מקווה שיהיה לכם נעים כאן, גם אם לי לא הכי.


ובינתיים, בואו נעשה את מה שאנחנו טובים בו. בואו נכין משהו יפה ביחד.

מה תצטרכו:
בד פליז לבן
סרטי סאטן בצבעי הקשת (אפשר ברחבים משתנים בשביל עניין מוסף) ואחד בצבע נייטרלי, כשכל קצותיהם נשרפו מעט, בשביל להבטיח שלא ייפרמו
מכונת תפירה וכל הציוד הנלווה
מילוי אקרילן
נייר אפייה

על גיליון נייר אפייה, ציירו ענן גדול, שבחלקו התחתון הוא פס ישר. זה פשוט – מותחים קו ברוחב שבו אנחנו רוצים את הענן שלנו, ומשני הקצוות שלו מרימים למעלה משהו שנראה כמו ערימת קצפת. גזרו את השבלונה.
על בד פליז לבן (גם בדים לבנים אחרים יתאימו – כותנה או טריקו. אני אוהבת להשתמש בו כי הוא צמרירי, ו'צמרירי' היא מילה שמתקשרת אצלי עם עננים, משום מה), בצד ה"לא נכון" של הבד (היכן שעושים שרטוטים שלא רוצים שיראו במקרה והגזירה לא תהיה מדויקת) העתיקו את השבלונה שלכם פעם אחת, ואז הפכו את השבלונה (פנים לגב) והעתיקו שוב.
גזרו את הגב והפנים של הענן. הניחו אחד מהם על שולחן, כשהצד היפה של הבד פונה כלפיכם. כעת, קרובים זה לזה, סדרו את הסרטים הצבעוניים על הפס הישר בתחתית הענן כך – קצה הסרט חופף לפס הישר של הענן – וקבעו אותם במקומם בעזרת סיכות. זאת אומרת שאם אתם מסתכלים על הענן כשהפס הישר בתחתיתו, הסרטים לא ישתלשלו ממנו, אלא הפוך - יהיו מחוברים בקצותיהם לתחתית הענן ויעלו למעלה. בשלב זה, אחרי שכל הסרטים במקומם, זה הזמן ליישר אותם כך שיהיו כולם באותו אורך. אם אכן גזרתם אותם לאורך חדש, שרפו שוב את הקצה.
עבור המתלה, כדאי להשתמש בצבע נייטרלי כמו זהב או כסף (לא לבן כי הוא ייטמע, ולא שחור, כי זה קצת יהרוס את הצבעוניות). את קצות הסרט חברו לשתי נקודות על צמרת הענן. אם הנקודות יהיו קרובות זו לזו, המתלה ייראה כמו לולאה צרה. אם הן יהיו רחוקות זו מזו, המתלה יהיה גדול ורחב (כמו המתלה שלי). גם כאן, קצה הסרט מתחבר לשולי הענן, והסרט עצמו נח על גוף הענן.
בעזרת אטב כביסה, אגדו יחד את כל הסרטים המתבלגנים על הענן. הניחו על הענן את הצד השני שלו, כשהחלק היפה של הבד לא נראה. החלקים צריכים לחפוף, כמובן. בעזרת סיכות, הבטיחו את חיבור חלקי הענן זה לזה, ותפרו במכונה סביב הענן כולו, למעט 10 ס"מ (הקפידו לחזק את התפר בתחילתו ובסופו). בחרו להשאיר את הפתח דווקא היכן שאין סרטים, בשביל שלא תצטרכו לתפור ביד באזור מסובך. כעת הפכו את הענן מבפנים החוצה, דרך הפתח שהשארתם, והוציאו את כל הסיכות. לתוך הענן הכניסו מילוי אקרילן מכרית סינטטית ישנה או מילוי שנקנה במיוחד. תפרו את הפתח ביד, כשאתם מגלגלים מעט את שולי הבד חזרה פנימה, וסיימתם!
אם תתלו את הענן לפני מנורת לילה (קרה, כמובן!), יבקע אור מאחורי הקשת בענן.





















כלמיני עננים שדולק אור מאחוריהם, באדיבות פינטרסט:




שיהיה שבוע טוב.
וזכרו - זה לא אתם, זו אני.

:)


[ואם כבר מדברים עליי - אני טסה לסין לשבועיים במוצאי ט' באב. אני מקווה לא לכתוב בכלל משם. לא כי לא מגיע לכם, אלא כי זאת בלאדי סין, וכלמיני בני משפחה מתוקים שלי גרים שם, ואוי ואבוי לי אם אבלה את זמני שם מול מחשב. נא סלחו לי על כל עיכוב במענה לשאלותיכם.]