יום שלישי, 3 בדצמבר 2013

באנו חושך לגרש

[הטור שפורסם בראש חודש כסלו במגזין 'הלל'! אמנם אתם מקבלים מהדורה מורחבת וכו', אבל בגדול.] 

רק סיימנו עם שרשרת החגים הכמעט-אינסופית והנה התגנב לו חרישי עוד חג ארוך בסוף החודש.
בשונה מחגי תשרי (שעושים לי רע כל שנה, ואני לא מצליחה להגיע למקום טוב מולם), את חנוכה אני אוהבת. קודם כל – הוא נראה אחרת לגמרי כל שנה; הוא היה חג אחד כשהייתי ילדה, ומשהו אחר לגמרי כשגרתי בדירת שותפות נחלאותית קפואה, או בכל אחד מ328 המקומות שעברתי בהם בשמונה וחצי השנים האחרונות, מאז ילדותי תמה, רשמית.
חוץ מזה, הוא לא חג שמחייב משפחתיות, אז זה בסדר אם אתן בנות 26-ומשהו ואחייניתכן בת ה10 הודיעה לכן חגיגית ש"הי, יכול להיות שהיא תתחתן לפניכן!" (לא? רק אצלי?), הוא לא חג ש"שומרים" – החיוב היחיד בחג הזה הוא הדלקת נרות, ולא נרות מהסוג שאומר "הפסיקי לשחק קנדי קראש ל25 שעות", הוא מלא אור וסופגניות (שאיתן נדמה שיש לנו יחסי אהבה-שנאה קצת, הייתי אומרת), ואם כבר הזכרנו אותן אז - ליין הסופגניות של רולדין (מותר לי לכתוב את זה? פרסומת? אבל הן כל כך טעימות!) ובעיקר – הוא קורה בחורף. ובחורף הכל טוב. כלפיו אין לנו שום טענות. (לא? רק אצלי?)

בכל מקרה, לכבוד חג האורים, חשבתי שנוכל לדבר קצת על אור בבית. לא במשמעותו הרוחנית-ניו אייג'ית-מיסטית, כמובן, זה קורה בטורים של אנשים אחרים, אולי, לא – במובן העיצובי/חידושי/שידרוגי/מחזורי. אתם יודעים, כמו שאנחנו עושים פה.

את האהיל החבוט הזה, שככל הנראה ראה ימים יפים יותר, שלחה לי הילה החביבה, בחבילה, בדואר, בשביל לשמח אותי. אם לכם עוד אין חברים שמקפצים משמחה כשאתם שולחים להם זבל – אולי כדאי לרכוש כמה. אנחנו מאוד קלים לתחזוק. בכל אופן – הילה. תודה, לך, הילה, על המתנה המופלאה הזו.

אהילים אפשר לשפץ במיליון דרכים. במסגרת המקום שיש לי, אדגים אחת מהן.

במה השתמשתי:
אהיל ישן וחלוד
צבע ספריי
שאריות בד גזורות לרצועות צרות

איך:
רססו את האהיל בצבע עד כיסוי מלא וחכו לייבוש.
גזרו רצועות מבדים שונים או מבד אחד, וקשרו אותן בין שני "עמודים" שאינם סמוכים זה לזה, עד שתראו לפניכם אהיל מתוק וצבעוני. סיימתם.










ההשראה הגיעה מהתמונה הזו שנמצאה בפינטרסט:

ואני רוצה להציע לכם שני קישורים לעבודות תאורה נוספות שלא מצריכות ידע מתקדם בשום תחום. קבלו:
אהיל עטוף בדפי ספרים
מה שאתם רואים כאן זה אותו בסיס אהיל ערום, רק שמישהו השחיל חרוזים קטנים על חוט ניילון, וליפף אותו סביב זרועות האהיל והיקפו.
לשאלות, תמונות, המלצות על הסופגניות המעולות שעוד לא אכלתי - hatafranit@gmail.com

חודש טוב ומואר, חורף גשום, בריא ונעים וחנוכה שמח,

התפרנית