יום רביעי, 16 באפריל 2014

זה מין רצף כזה

אחר הצהריים של פסח נוגים ובטלניים. ג'ף באקלי מתנגן ברקע. לא שמעתי את האלבום הזה כבר המון זמן. קוראים לו Grace. תבדקו אותו אולי. מה זה מצב הרוח המשונה הזה? לא ברור. אולי זו הפיג'מה המביכה בעולם והאובך המתגנב מבחוץ.


בכל אופן, חוץ מבחירת המוזיקה ותחזית מזג האוויר, אצלנו במשפחה חודש ניסן הוא החודש בו מתחיל רצף ימי ההולדת של כל ילדי המשפחה. הם כבר לא ילדים, אבל הם עדיין ילדים של אותם הורים. אתם מבינים על מה אני מדברת. צאצאים. יש ארבעה מאתנו. כולנו נולדנו בתאריכים על פני ניסן-אייר-סיוון. אחותי אפילו הקפידה מאוד והתחתנה עם מישהו שגם הוא חוגג יומולדת באייר. אפרופו אחותי, היה לה יומולדת בתחילת החודש. היא הראשונה. 31 שנים מלאו לה (לא נראית יום מעל 31, בייב). לקנות לאחותי מתנות זה סיוט. יש נוסחאות לקניית מתנות לבנות. אם הן בקטע של "דברים של בנות" קונים להן איפור או בושם או משהו כזה. היא לא. אם יש להן איזה תחביב, מפרגנים להן כלי עבודה או חומרים. אין לה זמן לשטויות כאלה. אם אין להן תחביב מיוחד, קונים להן ספר. אני קונה לה ספרים כל שנה. אני היצירתית במשפחה, אני לא אמורה לקנות לה את אותו הדבר כל הזמן.
עכשיו, כל זה אפילו לא החלק הבעייתי. אני בעד לשאול אנשים שאתה אוהב מה אפשר לקנות להם. ואכן כך אני עושה כל שנה. והגברת הזאת, חסרת בושה שכמותה, לובשת את הפסאדה (אוקיי, זה façade בצרפתית. אני ממש מנסה להפיץ עיברות למילה הזאת. תגגלו ותזרמו אתי) הכי סגפנית שתועדה אי פעם ואומרת "אני לא צריכה כלום! יש לי הכל!".
מה זאת אומרת "יש לי הכל"? לאף אחד אין הכל. אין לך חשקים? את אישה בהריון, בשם האלוהים, את בושה למין שלך!

תשמעו, לא קל.

מצד שני, תודה לאל שיש לי אחות שאני אוהבת כל כך ושהמחשבה שאין לי רעיון במה אני יכולה לשמח אותה מטריפה ומאתגרת אותי בכל מיני מובנים. אז כן, היא אומרת דברים כמו "העיקר המחשבה" (זה לא נכון. אל תאמינו למילה. המחשבה היא אף פעם לא העיקר), ו"באמת לא צריך", ואני קצת רוצה לתלוש לעצמי את כל השיער ולתת לה אותו בתור מתנה, אבל זה בסדר. התסכול עובר סביב אב-אלול בדר"כ. מה שאני כן יכולה לעשות בינתיים זה להכין לה כרטיס ברכה יפה באופן שערורייתי, למלא אותו בוידויי אהבה מביכים, לראות אותה קוראת אותו ודומעת ולצחוק עליה. (אל תרגישו כ"כ רע בשבילה, היא מחזירה לי חודש וחצי אחר כך).

מפה לשם חשבתי לי שבעצם, כרטיסי ברכה יפים כל אחד יכול להכין, עם ההדרכה הנכונה, ושאולי, אם אני אשקיע בכם הדרכה כזאת, כולכם תתנו כרטיסי ברכה מהממים רצופי אהבה לאנשים בחייכם, והעולם יהיה מקום יפה יותר.

ההדרכה מבוססת על עבודתה הנהדרת של ליסה יאנג מהבלוג Add Ink and Stamp. הכנתי את הכרטיס הזה לפני כמה שנים, פרסמתי אותו בפייסבוק האישי שלי והוא התקבל באהדה רבה, ואני חוזרת אליו עכשיו כי הוא מושלם לאנשים שלא מחזיקים מיליון חומרים וכלי עבודה ייעודיים בבית ועדיין הוא יפה יותר מכל כרטיס שתוכלו לקנות. שנתחיל?

בשביל לאזן את כל הוורוד, הוספתי damn סמלי





ככה נראה הכרטיס. פותחים אותו, ובפנים - ערימת מתנות.
איך זה עובד?

{שימו לב: כל המידות בס"מ, כמובן. הן תורגמו מאינצ'ים, לכן הן קצת מצחיקות, אבל לא קשה לעקוב אחריהן.}

מתחילים בשני מלבנים בצבע אחיד. אחד מהם צריך להיות נייטרלי (הקטן יותר. בתמונה הוא נראה גדול יותר בגלל זווית הצילום.) והשני בצבע כלשהו.
קחו עצם כלשהו שלא חותך ממש, אבל יכול "לחרוט" בנייר. אני משתמשת במסרגה דקה שנשבר לה הראש. גם מסרגה שלמה תתאים, כל עוד הראש לא ענק. אתם צריכים פס דק. לשלב הזה קוראים scoring והוא נותן קפל נקי. סמנו פס באמצע כל אחד מהמלבנים (הקו צריך להיות מקביל לצלע הקצרה יותר).

מבינים איך זה עובד? ככה משיגים קיפול נקי ומקצועי.
משם - מדידות.

קחו את הדף הנייטרלי (שימו לב שאני משתמשת באריזה של משהו. יש עדיין מדבקה של המשלוח עליו. כל עוד צד אחד נקי - אחלה. החלק הכחול מגיע מחוצץ נייר במצב טוב.), ולאורך הקפל (התחילו מלמטה) סמנו קו ב2 ס"מ, ואז אחד אחרי עוד 4.5 ס"מ ואחד אחרי עוד 3.5 ס"מ ואחד אחרי עוד 2 ס"מ. הקו התחתון באורך 5 ס"מ וכך גם זה שמעליו. השלישי מלמטה באורך 3.8 ס"מ והאחד שמעליו באורך 2.2 ס"מ. הנה זה בתמונה ברורה:
אתם יכולים להוריד את התמונות, להגדיל ולסובב אותן עד שנוח לכם לעקוב אחרי המידות.
שימו לב שהקו מתחיל מהצד המקופל פנימה.
יאללה, סכין יפני או מספריים ולחתוך על הקווים שסימנתם.
סליחה על הבלאגן ברקע. אלה החיים שלי.

עכשיו קפלו אחורה את שלושת הקוביות הפנימיות כך:


עברו על הקיפולים עם עצם כלשהו בשביל שהקיפול יהיה חד וברור.
פתחו את הכרטיס ועם אצבע, דחפו את הקוביות פנימה, אל הצד הנקי שאין עליו סימונים.

קפלו שוב עכשיו שהקוביות בפנים:
חזקו את הקפלים שוב ופתחו.
עכשיו מדדו את השטח המדויק של שלוש הקופסאות, וגזרו מלבנים בגדלים האלה מניירות צבעוניים. אצלי אחד מהמלבנים הגיע מאריזה של מדבקות. אל תתביישו למחזר, המיתוג של הכל היום מבטיח שבזבל שלכם יש המון ניירות יפים מדי בשביל להיות שם.

זוכרים את הפס עם המסרגה? אותו דבר בשביל כל קופסה כזו, שתתקפל באמצע כמו שצריך.
עכשיו לקשט כל קופסא בסרט צר. זה יכול להיות פס צר מנייר, מסרט בד, כל דבר שמדמה סרט אריזה.
וקדימה להדביק את הקופסאות במקומותיהן.
עכשיו התפנו לקשט את החלק החיצוני של הכרטיס (במקרה שלי - הדף הכחול). אל תפחדו משילובי צבעים מוזרים. צהוב וורוד, כחול-חום-וורוד, מה שבא לכם. אני הדבקתי חתיכה בצבע ורוד חיוור, כי היה לי סרט בד ששילב את הצבעים האלה, והדבקתי פרח באותם צבעים, במיקום שמצא חן בעיניי.


כל מה שנשאר הוא לחבר בין שני חלקי הכרטיס. מרחו דבק איפה שאתם רואים שאני מיקמתי רצועות דבק והדביקו את החצי הנייטרלי לחצי השני, במרכזו. אחר כך, הפכו את הכרטיס וחזרו על הפעולה.

כמעט סיימנו!
קשרו סרט מתנה קטן והדביקו אותו מעל ערימת המתנות. מאותו רגע, הסגירה של הכרטיס לא תהיה מושלמת (כי יש שם גבשושית בצורת הקשר בסרט), אבל אל תתנו לזה להטריד אתכם.

מאחורה רק החתמתי לוגו קטנטן:


וזהו.

~~~

חדי האבחנה ישימו לב שבאמצע הכנת הכרטיס לאחותי, התייאשתי מהצילומים ורצתי וסיימתי אותו בלי לתעד את כל השלבים. אחר כך התפנה לי קצת יותר זמן והכנתי כרטיס חדש (הכחול מבחוץ). אני מאוד רוצה לשמח אתו מישהו מהקוראים שלי ומישהו שיקר למישהו מהקוראים שלי. אני מזמינה אתכם לספר לי את חייו של מי אתם חוגגים ולמה (חוץ מעובדת היותו בן אנוש, והם כולם נפלאים ונצרכים), בעמוד הפייסבוק, ואני אבחר אחד מכם שיזכה להעביר לי טקסט למלא בו את הכרטיס וכתובת של ילד היומולדת. יש לי כתב יד בסדר גמור, אבל אם בא לכם, אני יכולה לשלוח את הכרטיס אליכם, ואתם תעשו את העבודה משם. יום ההולדת שאתם רוצים לחגוג לא חייב להיות קרוב כרונולוגית וכולם יכולים להשתתף. בהצלחה!



מועדים לשמחה, ומזל טוב לכל חוגגי היומולדת,
התפרנית


[אם אתם מסתבכים, אל תשכחו לקפוץ להדרכה המקורית של ליסה, התמונות יסודיות ביותר. מובן שאם יש לכם צורך בעזרה מעבר, אני כאן - hatafranit@gmail.com ]

10 תגובות:

  1. זה יפהפה ברמות, מוכשרת אחת.

    רק חייבת לציין משהו שהיה מתאים לך לשים לב אליו: הסרט שקשור למעלה לא תואם את הסרט שמעטר את המתנה העליונה, כפי שאמור היה להיות אם המתנות היו אמיתיות... :)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה :)

      שימי לב שבכרטיס אחד שמרתי על העיצוב "מציאותי" ובשני נהניתי מהחופש שמאפשרת עבודה עם נייר. בעיצוב כרטיסי ברכה אין צורך להיצמד לעובדות, רק לדאוג להרמוניה בצבעים.

      גם בדוגמא של ליסה העיצוב לא לגמרי מציאותי. זה כל הכיף!

      מחק
  2. יקירה, אני כ"כ נהנית לקרוא את הגיגייך והדרכותייך!! מהממת אחת, תודה רבה!! בלהה.

    השבמחק
  3. מרבי ההדרכה מדהימה ומעולה!
    נהנתי ממש ממש, תודה!!

    סתיו

    השבמחק
  4. מקסים ושימושי ביותר! בעבר יצא שהכנתי כרטיס פופ אאוט שכנראה היה מעבר ליכולותיי הטכניות, או שההדרכה לא הייתה מספיק טובה, כך או כך הוא לא יצא להיט..
    אבל זה - זה יהיה מעולה!
    אצלנו כ ו ל ם נולדו בחודש יולי, חוץ ממני (היי שלום, משכורת) ומסתמן שגם חודש אוקטובר הולך ונהיה צפוף (ופה גם לי יש חלק באשמה..).

    תודה!

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה כיף!

      אם תכיני כרטיס כזה, אשמח לראות תמונות!

      מחק
  5. חניתה לנגר צדיק14 במאי 2014 בשעה 15:33

    הי..
    הפוסט מקסים כתמיד ושאלה לי אלייך,
    איפה בעיר הקדש אפשר להשיג נייר מספיק יפה כדי לצפות דיקט של ארון?
    אני מחפשת נייר ממש יפה,

    ועדיף כזה שבא בגליל כי יש לי די הרבה שטח..

    ואם כבר,
    איך הכי טוב להדביק אותו???

    אני יודעת שזה לא לגמרי קשור לנושא,
    אבל לא היה לי כח לגגל עד לפוסט שבו עשית ממגירות מדפים יפים,
    ועודש שלא תראי את זה כי הוא עתיק...

    אז סליחה והלווואי ותוכלי לעזור לי...

    תודה!

    אה, אני לא שוללת כמובן לקנות גם באינטרנט, ואני מחפשת משהו עם הדפסי פרחים גדולים שיש בהם מן הכחול המעושן..

    השבמחק
    תשובות
    1. קודם כל - תודה.
      שנית - אני מקבלת התראה במייל על כל תגובה בבלוג, לא משנה על איזה פוסט היא נכתבה. אל דאגה. :)

      את מנסה לצפות דיקט של ארון, זאת אומרת - את החלק החיצוני? אני חוששת שנייר הוא לא האופציה הכי עמידה בשביל דבר כזה. שקלת ציפוי של בד ודבק פלסטי מדולל במים ביחס של 1:1?

      מחק