יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

סוכתי הסוכה 2.0

שלום! שלום!

אם אתם כאן, סימן ששרדתם את ראש השנה! מזל טוב! כל הכבוד! [אווירת חג שמתבטאת בריבוי סימני קריאה, מתברר].

הפוסט הזה כל כך ארוך, שאני נאלצת לוותר על הקדמה לא-קשורה-ישירות.
אם אתם חדשים כאן, ברוכים הבאים. אני מרב, בת 27, מצליחה איכשהו להיות אחד הטיפוסים הכי ממורמרים ושונאי אדם בסביבתי ועם זאת להיות שמחה באופן די קבוע (לעזאזל, הטבע שלי!), לפרגן-כפייתית ולהשפריץ אהבה ממש בחוסר זהירות. נוטה לדכאונות אך לא אובדנית, גבוהה מדי, סוגדת לחצילים, ו, ובכן, מתעסקת ביצירה. ובחינוך מיוחד!

עכשיו לא חשוב. סוכות!

Tori Avey (שקוראת לעצמה גם "השיקסע במטבח" וממה שהספקתי לראות, מנהלת פינה-מצולמת-מדהים בשם זה בבלוג שלה, בה היא כותבת על אוכל, מן הסתם) צילמה הדרכה ל"תופסי שמש" בצורת פרות הדר.
ההכנה שלהם נראית סופר פשוטה והילדה סופר פוטוגנית, אז בואו נעבור על זה.

חומרים נדרשים:
שמיניית בריסטול צהוב (ו/או כתום)
בריסטול ירוק
נייר קרפ צהוב (או נייר דקיק אחר. בינינו - אפילו טישו צהוב)
דבק פלסטי
חוט כלשהו או צמר
מספריים
שדכן

בשביל להתחיל, קפלו את הבריסטול הצהוב לחצי ושוב לחצי.


עכשיו גזרו עיגול ע"י שרטוט קשת מקצה מקופל אחד לקצה המקופל השני. העיגול לא צריך להיות מושלם.


פתחו קיפול אחד, כך שיש לכם תפוז מקופל לחצי וציירו "פלחים" פנימיים כאלה.


גזרו את החלקים הפנימיים החוצה.


הקיפו את הפלחים בפס דבק דק והדביקו את הנייר הדקיק.


הוסיפו שני עלים, הדקו את היצירה לחוט ותלו.



בשביל מי שלא רוצה להתעסק בשרטוטים ותכנונים בכלל, השיקסע הכינה טמפלט! בחורה רצינית.

בפוסט סוכות של שנה שעברה, הייתה הדרכה ליצירת מין דלעות ענק. שם גם תמצאו את ההסבר לכך שאני תומכת רק בקישוטים שנתלים מהתקרה ולא כאלה שמחברים לקירות. זו פילוסופיה שנהגתה בדם. בערך.


על בסיס אותה הדרכה ממש, עושים את אלה:

השוס הוא פשוט שאת אלה יוצרים מרצועות פלסטיק שנגזרו מבקבוקים או משקף, כך שהקישוט חסין גשם. הצבע מבפנים נראה כמו איזולירבנד. אני לא יודעת בכמה צבעים איזולירבנד זמין בארץ, אבל נייר מפל (אותו חומר שממנו עשויים החוצצים הפלסטיקיים) יש ממש בכל הצבעים ובהרבה חנויות לכלי כתיבה וכאלה. אפשר לקנות נייר מפל בגודל של שמיניות בריסטול. אז גוזרים רצועות צרות, על כל פנים, עורמים אותן אחת על השנייה, ובקצה אחד מחברים עם סיכה מתפצלת ובצד השני, מעבירים חוט בין כל הרצועות וממנו תולים את התפוח.

אתם יכולים להכין תפוחים כאלה מכל חומר אחר, כמובן, רק שאז אין את פלוס החסינות לגשם.


אוקיי, לא, אני חייבת להתחיל לתמצת, יש כל כך הרבה רעיונות שאני רוצה לחלוק איתכם.

יונות שלום! עלמה הנהדרת מסבירה איך.


כדור תחרה היסטרי! מור הנהדרת מסבירה איך.


ולפני שאתם מחליטים שאין לכם מאיפה להשיג את המפיות האלה - בחנות הכלים החד פעמיים הקרובה לביתי יש חבילות של מפיות כאלה ואני גרה באזור הכללי של פריקינ' קרית מלאכי. צאו מהבית, יש שם כאלה.

ספירלה מגניבה! עוד הדרכה של עלמה.


הכוכב הזה. לא להיבהל, זה לגמרי אפשרי. ואם לא עושים אותו לבן, הוא לא נראה כמו פתית שלג.


מתחילים בריבוע, מקפלים לשניים. מתחילים לגזור מהקפל פנימה בקו ישר ומקביל לצלע הריבוע המקורי. עוצרים 1.5 ס"מ לפני הסוף. מודדים 1.5 ס"מ הצידה מתחילת החתך וגוזרים שוב עד 1.5 ס"מ מהסוף. וחוזר חלילה עד שיש מרכז קטן למדי. פותחים את המשולש המקופל מלא הגזירות, ומהמרכז הקטן, לוקחים את שתי הפינות המשוחררות ומחבקים אותן אחת עם השנייה. מהדקים. עושים אותו דבר עם הזרוע הבאה, רק לכיוון ההפוך. ושוב לכיוון ההפוך עם הבאה. מהדקים כל פעם.
אם עבדתם עם נייר דו צדדי, אז אחד כזה יפה מספיק בשביל להיתלות לבד. אם לא, צרו שישה כאלה ואז הדקו אותם אחד לשני בשביל הקונסטרוקציה המרשימה למעלה.




אז אהילי נייר אורז. פעם מכרו כאלה באיקאה. אין לי מושג איפה מוכרים כאלה היום. אבל באמת שהם סיפור לחלוטין לא יקר. נזקקתי לכמה כאלה לפני כמה שנים והם עלו לי לא יותר מ19 ש"ח לאחד. ואם גוזרים פרפרים מנייר יפה (או קונים אותם מוכנים), מקפלים אותם במרכז, מורחים על הקיפול מעט דבק ומדביקים אותם בעדינות לאהיל כזה, יוצא יואו, איזה יפה, שיק של חתונה בוהו אמריקאית.


אף אחד לא לוקח אחריות על התמונה הזאת ולא מספק הדרכה, אבל בגדול, אפשר לומר די בבטחון שזה איזה עיגול מאיזשהו חומר, עליו מודבקים המון סרטים באורכים משתנים. וזה כל כך הרבה יותר יפה מכל קישוט פלסטיקי מנצנץ קריסמסי. רקומרת.


יפימים כאלה אסתי מסבירה איך מכינים!


טיפות. פטרישה מסבירה איך מכינים אותן, אבל זה לא בעברית. וגם - היא קוראת להן דמעות. ואלוהים יודע שהיו לנו מספיק מאלה. עכשיו גשם. תודה. אז אני אסביר את זה, בלי אנגלית ובלי דמעות.
ארבע רצועות, בשני צבעים שונים לפחות. ארוכות וצרות. אין מידות "נכונות". מקפלים לחצי כל רצועה ו"מגהצים" את הקפל. מורחים מעט דבק על פנים הקפל ומדביקים אליו את הצד החיצוני של הקפל של הרצועה הבאה וכן הלאה. אוספים את שני הקצוות של הרצועה החיצונית ומדביקים אותם אחד לשני. חוזרים על הפעולה עבור הרצועות הבאות, כשאתם מקטינים מעט את גודל הטיפה בכל פעם. תולים.


ואז יש את הסיפור הצבעוני הזה.

קרדיט על התמונה שם, משמאל למטה
הקישוט הזה יפהפה, אבל אני לא יודעת אם הייתי משקיעה כ"כ הרבה עבודה בקישוט אחד. אם אתם מתכננים עיצוב מינימליסטי, ממש רק לזרוק צבע בכמה פינות וזהו - לכו על זה.
הבסיס הוא עיגול כלשהו. אתם יכולים לקנות עיגול קלקר או להדביק על כדור קטן וזול את פרחי הלבד. כבר הבאתי את ההדרכה לפרחים האלה בהקשר אחר (הזר כלה), באמת הכי פשוט בעולם. מתחילים מעיגול לבד, גוזרים אותו לשבלול (שהולך ונעשה צר מהחוץ פנימה) ונפטרים מהעיגול הפנימי הקטן. מגלגלים פנימה ממרכז העיגול. מערבים דבק בסיפור תוך כדי. מכינים ערימה של כאלה בצבעים שונים ומכסים איתם את המשהו העגול.
אם אתם מכינים כזה, הכינו את המתלה לפני שאתם מתחילים להדביק פרחים. הדביקו סרט ארוך למשהו העגול (כך שיש רצועות משני הצדדים, שייקשרו אחת עם השנייה ליצירת מתלה) וכסו אותו בפרחים. אני ממליצה על דבק חם לפרויקט כזה.





ו... נראה לי שנאלץ להסתפק בזה. אני חוזרת כמה פסקאות אחורה לאסוף את המותשים שנפלו בצידי הדרך.

בקרו את הפוסט משנה שעברה בשביל רעיונות אחרים, ושתפו את כולם בעמוד הפייסבוק אם יש לכם הדרכות לקישוטים נוספים. כמו תמיד, אני (והקהילה התפרנית כולה!) סופר שמחה לראות תמונות של היצירות שלכם. בשביל זה יש את עמוד הפייסבוק המדובר או את תיבת המייל שלי - hatafranit@gmail.com. מוזמנים.

איפרד מכם בברכת חתימה טובה, חגים שמחים, נשיקות וביורק לובשת קישוט סוכה.



התפרנית


7 תגובות:

  1. תמיד כיף לקרוא אותך. הכל נראה קליל ומקסים אצלך.

    השבמחק
    תשובות
    1. אוי, תודה לך!

      זו תגובה משמחת מאוד, וממך במיוחד.

      חג שמח!

      מחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק
  3. מלא רעיונות חדשים! תודה! (זה בשביל למלא את מכסת סימני הקריאה...)
    רק רציתי לומר שאני תמיד קוראת, אבל עצלנית מכדי להגיב.. סליחה. (חשוב לפני יום כיפור).

    השבמחק
  4. הכנתי בשנה שעברה את הכדורים מרצועות הנייר שיצאו נורא מתוקים אבל נהיו כוועץ' לגמרי בגשם. אז השנה חשבתי על זה ואת רצועות הנייר הצבעוניים העברתי במכונת למינציה קודם, ואז עשיתי את הכדורים. רציתי לעדכן שהם יצאו יפים ומוצלחים ועכשיו אני שמחה לראות בפוסט שלך שכיוונתי לדעת גדולים :-)
    אגב, שוס אדיר (!) שאמא שלי עלתה עליו - לא חייבים מכונת למינציה כדי לנמלץ! אפשר לקחת את הניילונים של הלמינציה, לכסות בחתיכת בד ולגהץ. זה עובד מצויין.
    אפשר לעשות למינציה גם לכל מיני ציורים ויצירות של זאטוטים שרוצים לתלות כקישוט לסוכה ומפחדים שיהרסו בגשם.

    השבמחק
    תשובות
    1. אה, והרגת אותי עם הקישוט-סוכה של ביורק. לא פחות מגאוני.

      מחק