יום רביעי, 3 בדצמבר 2014

נר לי נר לי נר לי וזהו.

אני מתחילה לכתוב את הפוסט הזה באנחה. מזל שהיא לא עוברת בכתב.

אני לא לא-שמחה. אני בסדר. אני גם קצת לא בסדר. וככל הנראה, סופר מרוכזת בעצמי. מה שלומכם אתם? שנים!


מי עוד התחיל לצאת לדייטים לאחרונה? אני מבקשת שתעמדו בטור עורפי, אני רוצה לתת חיבוק מנחם לכולכם.

ניסיתי להתנגד לכלי-להשגת-מטרה-לגיטימית הזה המון זמן. היו לי עשרות תאוריות לגבי דייטים, היה לי ברור למה זה לא אמור לעבוד, ובעיקר מאוד מאוד רציתי לא לעשות את זה אף פעם בכלל.

עכשיו, דייטים. זה אחד הדברים האלה שכולם מספרים לכם כמה הם נוראיים, וכשאתם מתחילים לקחת חלק בתרבות הזו בפועל, אתם מוצאים את עצמכם אומרים שהלוואי שזה היה גרוע רק כמו שכולם מספרים.

כי זה יותר גרוע. זה תמיד יותר גרוע.

ואני חלילה לא אומרת שהבחורים שאני יוצאת איתם הם נוראיים. חס ושלום. אחלה אנשים. הפורמט לא עובד. צריך לפטר את כולם ולנסות משהו אחר.

אני רוצה לפרק את החוויה עבורכם. אני רוצה לכתוב בסעיפים מסודרים. אני רוצה להשמיע איזה קול מיוסר ואולי-קצת-מייצג. בואו נצלול פנימה רגע.

שלום, אני יצור ממין נקבה, בדר"כ, בת 27 וחצי, דתייה-"אבל"-במכנסיים-וככל-הנראה-אוחזת-בכמה-דעות-לא-שגרתיות, שרק התחילה לצאת לדייטים.

***הוא מקבל את המספר שלך. הוא יתקשר מתישהו. אולי הוא לא יתקשר. אולי הוא ישלח לך הודעה בוואטסאפ כאילו אתם חברים. אולי לא לחוץ לו.

***שיחת הטלפון הראשונה תהיה נבוכה ותמציתית או ארוכה וחושפנית מדי לשיחת טלפון. אלה שתי האופציות. אין אמצע.

***התארגנות לדייט. בואו נדבר על זה. אני מגיעה הביתה מהעבודה. מבט על השעון, יש לי שעתיים עד שאני צריכה לצאת.
תופסת פינצטה, מתחילה להתעלל בגבות שלי. עשר דקות אחר כך, הן פחות או יותר מסודרות וכל העור סביבן דולק באדום רדיואקטיבי. מושלם.
שפם? תלוי איזה יום היום. אולי יש צורך. בתי שחי כנ"ל.
מקלחת. ניסיונות נואשים לגרד שאריות שעווה מכל מקום. לגלח רגליים (אם אתן מצליחות לעשות את זה בשעווה בלי להתעוור מכאב, ספרו לכולנו כיצד).
בגדים. כאילו שלמישהי יש מה ללבוש אי פעם. אוקיי, ניאלץ להסתפק בבגדים האלה.
קרם פנים. פריימר על העיניים, צלליות (כן, ברבים), אייליינר למעלה, אולי אייליינר למטה, לעגל ריסים (זה המכשיר הזה מהאינקוויזיציה, אני לא נוהגת), מסקרה, לנקות את המתחת לעיניים שהתמלא צלליות ומסקרה, מייק אפ, קונסילר על כל המקומות שהמייקאפ לא מצליח להתמודד איתם, סומק, אולי ברונזר, אולי היילייטר, למלא גבות, פודרה על כל העסק, משהו על השפתיים... מממ... זה דייט ראשון, אז לא ורוד. גם לא אדום. אוקיי, משהו פחות או יותר טבעי. גלוס מעל זה? יאללה, גלוס מעל זה.
שיער. לייבש אותו איכשהו. לסדר אותו איכשהו.
בושם.
לק, אם יש לך ציפורניים.

את מגיעה לדייט, נראית פאקינג מהמם ומריחה מעולה ושתי דקות אחרייך נכנס בחור שאולי התקלח. קשה לדעת. הוא לא עשה שפם. וזקן. למה לטרוח? זיפים נראים טוב על כולם, לא? (לא).

את רוצה לפרוץ בבכי. חוסר השוויון, אי הצדק, למה, למה לא אכפת לו מה הוא לובש אבל ברור שאכפת לו מה אני לובשת? למה אני צריכה לתחזק את עצמי ברמות כאלה (או קרוב) והוא יכול לבוא au naturel כאילו הוא בלאדי ג'וני דפ?!

***הדייט. הנה החלק הבעייתי בבחירת תוכן השיחה:
אם תדברו על כלום, כמו טלוויזיה והנסיעות שלכם לחו"ל, אתם עלולים להרגיש כל כך בנוח בשדה הזה, שאף פעם לא תרצו לצאת משם ולפני שתבינו את זה, אתם "ביחד" כבר חודשיים ועדיין לא בניתם שום מעורבות רגשית. קשר סטרילי. אתם קרובים יותר לבנקאי שלכם.
אם תדברו על משהו מהותי, אתם עלולים להבין כבר בסוף הדייט הראשון (או בעשרים השניות הראשונות) שהבנאדם ממש לא בשבילכם, ואז לבלות חודשים בחרדה סביב הידיעה שבעולם מסתובב אדם זר שדיברתם אתו על דברים, ובגלל שאין לו שום אחריות רגשית כלפיכם, אלוהים יודע מה הוא עושה עם המידע.

***התשלום. לא יודעת מה אתכן, אני מתעקשת לשלם על עצמי. לפעמים הם מקבלים את זה בחן, לפעמים הם חושבים שזה מצחיק לשאול "אה... את מ"אלה"?" ולפעמים הם ממש מתעקשים שתתני להם לשלם.

***הנסיעה חזרה הביתה. את מתייפחת בטלפון לחברה טובה, תודה לאל שבאת ברכב ולא בתחבורה ציבורית, היא אומרת שבפעם הבאה יהיה יותר טוב, את כבר מתכננת איך להתחמק מהפעם הבאה. די בסיסי. אלה השלבים.



אני לא יכולה להסביר כמה לא נוחה הסיטואציה הזו; לכפות על עצמך להכיר מישהו. לשתף אותו, לא יותר מדי, לא פחות מדי, בדיוק מספיק. לשאול שאלות שבאמת ילמדו אותך משהו עליו. לנסות להפריד בין מי שהוא, למי שהוא מנסה להראות לך שהוא. כל הפגיעות הקטנות האלה שנולדות מחשיפה מוקדמת מדי, קטנה ככל שתהיה. הוא עוד לא יודע איפה לא לדרוך, וכנראה שגם את לא. אתם לא מבינים את האינטונציה אחד של השנייה, אז הכל נשמע סרקסטי או פוגעני או משעמם.

דייטים. מלאכותי כמו סוכרזית. מאולץ כמו בדיחות של ראש אולפנא. מתיש כמו בחינה בחדו"א 2, אני יכולה רק לשער.


דייטים הם ריצות למרחקים קצרים. ממש קצרים. אתה בא עם כל האנרגיה הזאת וזה נגמר לפני שזה התחיל.
יש איזה שברון לב קטן בסוף כל דייט. הנה, גם האיש הזה לא יהיה שלי. הוא לא ימות על אמא שלי, אני לא אשנא את אמא שלו, הוא לא יראה לי שהוא יודע לבשל ויכין לי חביתה עם נקניקיות, אני לא אכתוב לו רשימת קניות בת 800 מילים בשביל לבקש שיביא כרשה, נבטי אלפלפא ושמנת מתוקה להקצפה.

אולי אני עושה את כל זה לא נכון. אולי אני מקווה מדי. אולי אני רגישה מדי. ייתכן.
ואולי אני אכיר אותו באיזו דרך אחרת. קצת יותר טבעית. קצת יותר הדרגתית ומוגנת.


על כל פנים, אם אתם יוצאים לדייטים, אם אתם בהפסקה מדייטים, אם אתם בזוגיות שמחה ורומנטית, אני אוהבת נרות. אולי גם אתם תאהבו.


הם פשוט נפלאים בתור חפצי נוי, דולקים או לא. החלק הכי טוב בהם זה שאפשר לייצר אותם נורא בקלות כך שיתאימו לצרכים שלכם במדויק, מבחינת צבע, גודל, טקסטורה ואפילו ריח, וזה נורא זול. אפילו יותר זול מלקנות נר באיקאה. כן, בדקתי.

הנה נר שעלה שקלים בודדים. הכוס עלתה חמישה שקלים, אריזת שעווה ענקית עלתה 28 ש"ח והשתמשתי בשלושה חופנים קטנים (כמו יד חצי מלאה של מבוגר או יד מלאה של ילד), החוט מצופה השעווה עולה פחות משקל ליחידה (נמכר בעשיריות) והשתמשתי בשברי צבעים ישנים שקשה לאמוד את מחירם.

ההשראה לנר הזה מכאן. תקפצו לראות. תמונות מרהיבות. הם עבדו עם כוסות שתייה גבוהות, שזה נראה לי סופר מגניב. הנה תמונה אחת משם:

הנה החומרים שתצטרכו:

הדבק לא הכרחי ואף לא הועיל. חשבתי שאנסה להדביק את הפתילה לתחתית הכוס והיא לא תזוז. זה לא עבד. השעווה מדביקה אותה למקום. אתם צריכים גם שיפוד.

שימו בפינג'אן חצי חופן פתיתי שעווה וחצי צבע-מבוסס-שעווה. הדליקו אש מתחת. ערבבו כל הזמן. די מהר יתקבל נוזל צבעוני. הסירו מהאש ותנו לו לנוח 30 שניות. גיליתי שאם הוא מתקרר טיפונת הוא נהיה פחות נוזלי ולא משפריץ על קירות הכוס כששופכים אותו פנימה (תאמינו לי, אני סובלת בשביל שאתם לא תצטרכו). אל תשימו צבע זהה משני סוגים (שתי חברות שונות), הם עשויים להתפרק אחרת, ואז במקום שכבה אחת ורודה, ייצא לכם משהו כזה (שוב, סובלת בשבילכם):
לא טוב. פויה. זרקתי והתחלתי חדש.

את הפתילה אתם מלפפים על השיפוד ומניחים אותו על שפת הכוס. מוזגים את השעווה פנימה. נותנים לשכבה הראשונה להתייבש לגמרי. אחרי ייבוש, עם קיסם שיניים, נקו את השפריצים היבשים של שעווה שנוצרו על הכוס.
 מוזגים פנימה שכבה נוספת.
 ונותנים לה להתייבש.
ושכבה שלישית.

גוזרים את שארית הפתילה ומניחים את הנר החדש איפשהו.

ינשופי הספרייה שלי!
אם אתם רוצים הדרכה אובססיבית-קומפולסיבית, משהו פשוט מטורף, מיותר, מוגזם - קפצו ללינק הזה. הם ישלחו אתכם לקנות מדחום ומשקל וכל מיני דברים שאתם לא צריכים. זהירות.

בינתיים, אני אתן לכם מיליון דוגמאות נוספות לכלים שאפשר להמיס לתוכם שעווה, כמה טכניקות ליצירת נרות ותמונות יותר טובות מאלה שאני מצלמת. אז בגדול, אחלה דיל.
Anderson Family Crew

Best Homemade Gift Ideas

elizabethannedesigns

heidishubbub

heywanderer

Wedding Bee
vaniafrancesca
נר גבוה מפחית פרינגלס:

annesammenmaerchen
דופקים מסמר לתחתית הפחית ושולפים אותו החוצה. מעבירים פתילה ארוכה ומקבעים אותה בעזרת פלסטלינה מהחלק החיצוני של הפחית.
annesammenmaerchen
הופכים, מלפפים את יתרת הפתילה על עיפרון וממלאים שעווה צבעונית. אחרי ייבוש, מקלפים את פחית הפרינגלס מהנר.
annesammenmaerchen

annesammenmaerchen
נר עם גושים:
candletech
ממיסים שעווה עם צבע ומשטחים אותה בתבנית. אחרי ייבוש, חותכים קוביות מהשעווה הצבעונית.
candletech

candletech

candletech

candletech

מאזכרים בטירוף את Breaking Bad.





נרגעים. זורקים את ריבועי השעווה לתוך הכלי ועליה שופכים שעווה לבנה.
candletech
candletech

יש גם נרות עם צמחי תבלין. הצמחים צריכים להיות מיובשים לגמרי. כשאתם ממיסים את השעווה, טבלו בפנים מברשת צבע ישנה והדביקו בעזרת השעווה את הצמחים המיובשים לפנים הצנצנת. מזגו פנימה את שאר השעווה.
freepeople
או כזה:
adventures-in-making

adventures-in-making
סקירתי עד כאן. מובן שיש עוד מיליון שיטות, אבל השתדלתי לציין רק את אלה שלא מצריכות קניית ציוד מפוצץ או ידע מוקדם.
חוצמזה, אפשר להכין נרות ריחניים. אני לא מתה על זה. אני נורא רגישה לריחות, ומספיק קשה לי לצאת מהמקלחת מריחה כמו סבון, שמפו, מרכך וסבון פנים, שלכולם ניחוח שונה אחד מהשני. אני לא אוכל לסבול עוד נר וניל ברקע. אם אתם בעניין - קוראים לזה תמציות ריחניות או שמן ארומתרפי ואפשר לקנות אותם בחנויות שמוכרים בהן קטורת וכאלה, אני מניחה.

זוגות - הדליקו נרות כי זה רומנטי. בודדים - הדליקו נרות בשביל להדגיש את הבדידות שלכם. אתם רואים? יש בפוסט הזה משהו בשביל כל אחד.


וגם - עוד רגע חנוכה. שיזרח עליכם אורו עד חנוכה הבא, מאיר כל פינה אפלה.

בהצלחה,
התפרנית

[יש לי מייל. אפשר לשאול שם שאלות. אפשר גם להציע לי לצאת עם אנשים. אני עושה את זה למרות שזה פורמט מקולקל, כי כרגע, אין ברירה אחרת. זאת אומרת, בהנחה שעדיין אי אפשר לקנות חתנים באיביי. בכל מקרה - hatafranit@gmail.com]

14 תגובות:

  1. מהמם!
    הרעיון של השיפוד מעולה.
    שה' ישלח לך את החתן שציירתי לך לפני איזה זמן, ויפה שעה אחת קודם.

    השבמחק
    תשובות
    1. אמן. מישהו גבוה עם אף גדול זה היה, לא?

      מחק
    2. כן. אבל הוא גם אהב את גרוסמן והתלבש בסטייל והיה מזרחי.

      מחק
  2. אם כתבתי תגובה ושלחתי ואני לא רואה אותה, היא קיימת או לא? מגיבה שוב ליתר ביטחון. חיבוק.

    השבמחק
    תשובות
    1. זאת התגובה היחידה שלך כאן. :)

      |פרח|

      מחק
  3. הצעת יעול למי שרוצה מפעל לנרות (ז״א להכין כמה, בכמה צבעים, בו זמנית):
    סיר גדול עם מעט מים בתחתית.
    קופסאות שימורים ריקות.
    וצבת (כדי להחזיק את קופסאות השימורים ולא להיכוות).
    בכל קופסא שמים שעווה וצבע שונים...

    השבמחק
    תשובות
    1. רעיון מצוין! תודה בשם האומה התפרנית. (במיוחד כי עכשיו הלכתי לנקות את הפינג'אן. מים רותחים, אקונומיקה, סבון כלים, שלושה סוגי סקוטשים. מפה לשם - נראה לי אני צריכה פינג'אן חדש.)

      מחק
  4. מקסים!!! רעיונות מהממים ומחממים את הלב.

    השבמחק
  5. רעיונות מגניבים..

    אני קוראת ואוהבת את השילוב של היצירה עם החיים והטרגיות הקומית שבהם (או הקומיות הטרגית) :)

    שיהיה בהצלחה מכל הלב, אני לא מכירה אותך אבל את נשמעת מקסימה!

    דנה

    השבמחק
  6. פעם ראשונה שאני מגיבה, כי אני כבר לא יכולה שלא.
    את אדירה והפוסטים שלך מעולים, התיאור שלך של החיים הוא אחד המוצלחים, בעיקר כי עם כל כך הרבה דברים אני מזדהה (כולל הנישואים והגירושים, כולל מה שבא אחרי זה...).
    ומכיוון שפעם ביקשת באחד הפוסטים, אני אתוודה שאני אפילו חילונית.
    אז את גם חילוניות בסוף שנות העשרים קוראות את הבלוג שלך (או לפחות אחת :) ).
    רק תמשיכי לכתוב וגם ליצור.

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה כיף לי שהחלטת להגיב סופסוף!

      תודה על המילים הטובות. ♥

      מחק
  7. פוסט מקסים.
    ושתי שאלות,
    1. איפה קונים פתיתי שעווה ופתילות כאלו?
    2. בהמשך לאחת התגובות פה, למה צריך מעט מים בתחתית הסיר?
    אור וטוב. את כותבת נהדר.

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. כל חנות לחומרי יצירה, אפילו כאלה שמיועדות לגנים.
      2. לא ראיתי שיש צורך כזה. אם משגיחים על השעווה ממש מקרוב, אפשר לבשל אותה ישירות על האש. אם את מתכננת להסתובב קצת, בשלי אותה מעל מים, שהסיר עם השעווה לא יישרף.
      המליצו כאן למעלה על המסת השעווה בקופסאות שימורים וזה רעיון מבריק. חוסך ניקוי בלתי אפשרי של כלמיני סירים.

      תודה לך!

      מחק